צנגאוקר: "ראש המוסד אמר לי שבקונסטלציה הפוליטית הנוכחית לא תיתכן עסקה״; המוסד: "הדברים לא נאמרו"

ועדת החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר ממשיכה לגבות עדויות מפי אנשי מערכת הביטחון לשעבר ובכירים נוספים, כמו גם מבני משפחות החטופים.

היום (שלישי), תמשיך הוועדה את פעילותה החל מהשעה 10:00, בשמיעת עדויותיהם של גיל דיקמן, בן דוד של החטופה כרמל גת, עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר שתחל לתת את עדותה בשעה 11:30, יהודה כהן, אביו של החייל החטוף נמרוד כהן ואלי אלבג, אביה של התצפיתנית החטופה לירי אלבג.

גיל דיקמן, מהפעילים הבולטים להשבת החטופים ובן דודה של כרמל גת, סיפר: "אנחנו מרגישים שההשתתפות הציבור בהפגנות לוקה בחסר, והוא עמדתי, והרבה פעמים תוצר של המצב הביטחוני, מה שאני יכול להבין. לכולנו יש חברים ובני משפחה שעכשיו לוחמים במילואים, וזה ברור שאנשים ירגישו שאולי לא נכון להפגין בנקודה זאת, אבל אני חושב שזה נכון וחשוב לעשות את זה".

דיקמן הדגיש כי "יש רק מקבל החלטות אחד סביב הנושא הזה - רק ראש הממשלה. זה לא עניין של תחושה, אנחנו מקבלים על זה מידע, זו ממש עובדה שהוא מקבל ההחלטות היחיד. יש את הקבינט המדיני-ביטחוני שמחויב על פי חוק להיות זה שמקבל החלטות שעלולות לגרור יציאה למלחמה. מונה קבינט מלחמה שהיו חברים בו השר גלנט, השר גנץ באותה העת, וראש הממשלה ועוד שלושה משקיפים. קבינט המלחמה הזה פורק, ובעקבותיו לא קם שום גוף, ועדיין החלטות מתקבלות. אנחנו מבינים שלא תמיד בנוכחות שר הביטחון, ולפעמים בהתעלמות מדעתו ובלי שהוא נמצא בחדר״.

״ראש הממשלה היום מקבל את ההחלטות האלה לבד, וגם סביב השאלה על פסגת המו״מ שהייתה עכשיו, כשבאים אנשי מו״מ ואומרים לו שהוא צריך להתגמש, הוא אומר 'זו החלטה שלי'. לא שלנו, לא של הממשלה. אני יודע מבפנים שאין היום פורום מסודר שמחליף את קבינט המלחמה. אני חושב ששווה לבדוק את הדבר הזה, כי גם להחליט החלטה במו״מ, להציג עמדה כזו או אחרת, יכולה להיות לזה השלכה של יציאה של מדינת ישראל למלחמה, ועל פי חוק זה דבר שאמור לעבור בפורומים המוסמכים. את הדבר הזה אני יודע מבפנים, וגם פורסמו לזה עדויות בתקשורת״.

דיקמן אמר עוד כי ב-13 באוקטובר שוחח עם גרשון בסקין, שלקח חלק במשא ומתן לשחרור גלעד שליט, "והוא הציג בפניי בקווים כלליים אבל מאוד ברורים את העסקה שנחתמה בחודש נובמבר, שכללה החזרה של הנשים והילדים שבשבי בתמורה לקטינים ונשים שנמצאים בכלא הישראלי, עוד לפני שבכלל כל נושא התמרון הקרקעי עלה על הפרק. ברור שהייתה הזדמנות להחזיר את החטופים כבר אז. יש שיגידו, ואני לא יודע להעיד באופן אישי, אבל גם ב-9 באוקטובר הייתה הזדמנות להחזיר את החטופים, וההזדמנות לא נוצלה. מאז ועד היום יש כנראה מספר דו-ספרתי של הזדמנויות כאלה שלא נוצלו".

על רקע חילוץ גופות ששת החטופים שנחשף הבוקר, דיקמן אמר כי "בממשלה עדיין לא חשים את האחריות לזה שהיו יכולים להחזיר את יורם מצגר, יגב בוכשטב, אלכס דנציג ואברהם מונדר, כל האנשים האלה שהיה אפשר להחזיר אותם בחיים ולא החזרנו. שלא לדבר שבמקום שאנשים יהיו בשבי 300 ומשהו ימים בשבי, השהות שלהם יכלה להתקצר. היו אנשים שהיו בחיים ואנחנו יודעים שנרצחו בשבי. אני יודע שההזדמנויות האלו הוחמצו. מי שמדבר עם אנשים בצוותי המו״מ יודע שהזדמנויות הוחמצו, ויש אפס תחושת אחריות ואמון בינינו לבין המערכת הפוליטית שמקבלת את ההחלטות. אני לא יודע אם הם מבינים שההזדמנויות הוחמצו״.

"ב-7 באוקטובר סמוטריץ׳ אמר להיות אכזריים ולא להתחשב יותר מדי בשבויים. באפריל הוא הודה שמנע עסקה", אמר דיקמן. "יגב, נדב, חיים, יורם, אלכס ואברהם היו בחיים, עכשיו הם מתים. מי שבוחר לא להציל חטופים - בוחר להרוג אותם. עסקה עכשיו. לפני שעוד חטופים ישלמו את המחיר״. עינב, מצדה, אמרה בוועדה כי "היום בעצם זו ההוכחה למחדל של 7 באוקטובר, שש גופות של אנשים שנחטפו בחיים זו העדות הכי חזקה. כל מה שאני אגיד זה עדיין לא שווה ערך לשש הגופות שהגיעו היום. בני המשפחות שלהם לפחות יזכו לנחמה המועטה ויביאו אותם לקבורת עולם, אבל לא לכך קיווינו״.

ההרכב הפוליטי לא יאפשר לעסקה לצאת לפועל

עינב, אמו של מתן צנגאוקר ואחת האקטיביסטיות הבולטות לשחרור החטופים, טענה בעדותה כי ראש המוסד דדי ברנע, אמר לה כי ההרכב הפוליטי בראשות הממשלה לא יאפשר לעסקה לצאת לפועל.

לדבריה, "אני רוצה לחשוף בפני הוועדה הזאת, כשישבתי עם ראש המוסד דדי ברנע וקיבלתי אינדיקציות על שלבי המו"מ שאליהם עתידה ללכת מדינת ישראל, כמובן בהנחייתו של ראש הממשלה, בסוף השיחה נאמר לי על ידי ראש המוסד דדי ברנע, ואני מצטטת 'עינב יקירתי, לצערי בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית לא תיתכן עסקה לשחרור חטופים'״.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בשם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים: "הדברים שיוחסו לראש המוסד כלל לא נאמרו. בפגישתו עם עינב צנגאוקר, ראש המוסד לא התייחס לשום קונסטלציה פוליטית בהקשרי המשא-ומתן, כפי שנטען. ראש המוסד ממשיך לפעול להבאת הסכם לשחרור כלל החטופות והחטופים בהקדם".

לשאלת חבר הוועדה שלמה אהרונישקי, מתי זה היה בערך, ענתה: "אני לא זוכרת בדיוק, אבל אני יכולה להעריך, אני חושבת באזור חודש מאי בשיחה בארבע עיניים. נכחה איתנו בחדר בחורה בשם רותם שהיא מנהלת הלשכה שלו, אשת אמונו. היא שרבטה את הלך השיחה בינינו, ואני מניחה שמה שהיא כתבה בפרוטוקול חסוי, שלא יצא היום ולא בשנים הקרובות לידיעת הציבור אלא אם כן יוגשו צווים כאלה ואחרים". 

לשאלת חבר הוועדה רפי בן שטרית איך הגיבה, ענתה עינב צנגאוקר: "במפח נפש. אבל ברגע שראש המוסד אומר לי אמירה כזו, למרות שאני יודעת שהוא לא איש פוליטי, הוא ראש ארגון ביון, והוא לא עוסק בענייני מודיעין להימצאו של מתן בחלק כזה או אחר ברצועה או במצבו הבריאותי, אני יודעת שהאמירה הזו נאמרה כדי שאני אהדהד אותה במרחב הציבורי".

"בימים האחרונים הביקורת שלי כלפי ראש המוסד שיפסיק לדבר בשני קולות. כי לי הוא אמר משהו בארבע עיניים, ואני רואה שהתדרוכים שיוצאים בשבועיים האחרונים, על ידי דוברות המוסד ולא באופן ישיר אמנם, אבל כן מאנשים שמקורבים לראש המוסד, יוצא דברור אחר לחלוטין שמגבה את התעקשותו של ראש הממשלה על סעיפים כאלה ואחרים בעסקה המדוברת".

"רה"מ נתניהו מתדרך מישיבות חסויות"

לשאלה "האם הרגשת שיש לחץ להשתיק אותך?" ענתה צנגאוקר: "בוודאי, כבר מתחילת דצמבר אנחנו המשפחות, אני בכל אופן אישית, אני כאן כדי לדבר בשם עצמי, הרגשתי כל הזמן שלשכת ראש הממשלה עושה כל שביכולתה להשתיק את משפחות החטופים".

"גל הירש אני זוכרת, ממש בימים הראשונים למחדל ביקש לזמן את כלל משפחות החטופים לזום בשעת ערב. לפי המילים שהוא אמר לנו אז באותו זום מפורסם ראשון, שגם הודלף לתקשורת, היה זעם נורא שנוצר בי באופן אישי, כי הרגשתי תסכול, הרגשתי שגל הירש לא באמת כן בכוונות שלו ושל ראש הממשלה לפתור את הסוגייה הזאת".

"אני באופן אישי בשתי פגישות שלי עם ראש הממשלה הרגשתי היטב גם דרך העיניים שלו וגם דרך תחושת הבטן שלי שראש הממשלה מוריד מסך כשהוא נפגש עם משפחות החטופים. אני הייתי מצפה שיפנה אלינו בשמותינו, ויגיד לנו א׳ ב׳ ג׳, מכאן אנחנו מתקדמים הלאה או נסוגים אחורה, או אלה הן כוונותיי להמשך הדרך. במקום זאת ראש הממשלה דאג לשאול את המשפחות על היקירים שלהן, שוב היה מעוניין לשמוע סיפור חיים רטרואקטיבי, לדבר על סיפורי הגבורה שלו, שכבודם במקומם מונח, וסיפורי גבורה של יוני אחיו ז״ל, אבל אני ראיתי בכל הדברים האלה לא יותר מאשר היסח דעת ומריחת זמן. ולצערי גם היום אנחנו אוטוטו נציין שנה למחדל ה-7.10, וזו הדירקטיבה שאני רואה שראש הממשלה בנימין נתניהו נוקט בה - משיכת זמן, טרפודים לכל אורך הדרך, תדרוכים מישיבות חסויות של ועדת חוץ וביטחון".

"בן גביר ראה אותי וסגר את הישיבה"

על מפגשיה עם פוליטיקאים בכנסת סיפרה: "אני יכולה להגיד לך שאני הגעתי לכנסת באחד מימי שני כשמתקיימות ועדות, ביחד עם אילנה בת הזוג של מתן ששוחררה ביום ה-55, וביקשנו להיכנס לישיבת סיעה של השר איתמר בן גביר. פשוט להיות בשקט, לשמוע את דברי השר בכבוד וביראה המגיעה לו מעצם תפקידו כשר, ולעמוד בשקט עם התמונה של מתן".

"לצערי בשנייה הראשונה שהשר בן גביר קלט שאני ואילנה עומדות ליד המיקרופונים הוא פשוט סגר את כל הקומה הראשונה של הכנסת. זה מחזה שאפילו המאבטחים הוותיקים ביותר במשמר הכנסת מעל עשרים שנה לא חזו במקרה כזה. השר בן גביר החליט להעתיק את מקום קיום ישיבת הסיעה שלו, וזה נעשה בדלתיים סגורות, אפילו התקשורת הוצאה, וכל זה על מנת שלא יפגוש בי ובאילנה".

חבר פאנל הוועדה רפי בן שטרית: "אני אשאל שאלה אולי קצת לעומתית, לא מתוך עמדתי האישית. האם איפשהו עובר לך קצת בראש במאבק המאוד אינטנסיבי ולעתים גם מיליטנטי, שאולי המאבק הזה שלכם ושל כולנו הביא באיזשהו מקום להקשחת העמדות של החמאס, של סינוואר?"

על כך ענתה צנגאוקר: "אדוני, זו השאלה הכי יפה שיכולתי לבקש, ואני מודה לך עליה. אני נתקלת גם בביקורת כזו, שבמאבק הציבורי שלי אני מרחיקה את החזרתו של מתן כי אני מעלה את המחיר שלו. אני משוחחת עם האלוף ניצן אלון, עם רונן בר, עם דדי ברנע. הם שלושת הגורמים הבלעדיים שיש בידיהם את מסמך ההבנות המפורט והכי ממודר שיש עלי אדמות בנוגע לכמה אסירים צפויים להשתחרר בתמורה לחייו של חטוף או חטופה".

"מעולם לא נאמר לי על ידם שפעילות שלי, כזו או אחרת, בין אם מקובלת עליהם ובין אם לא, בין תואמת אג׳נדה שלהם ובין אם לא, מעולם לא נאמר לי שהתקבלו אינדיקציות מצד המתווכות או חמאס שהקשיחו עמדות בנוגע לבני. לכן זו הזדמנות להודות לך על השאלה הזאת, כי בעצם המענה שלי אני יכולה להפריך את הטענה הזאת שנאמרת כלפיי לא אחת". 

הוריו של נמרוד כהן, חייל בשריון שנחטף ב-7 באוקטובר, דיברו וחשפו בעדותם שורה של כשלים וליקויים שהובילו לחטיפה. לדבריהם, הטנק סבל מבעיות טכניות חמורות, כאשר "הבלמים נתפסו, הטנק זחל על שמוונה קמ״ש, מהירות הליכה", מה שאפשר למחבלי חמאס להצמיד מטען ולנטרל אותו בקלות.

האב, יהודה כהן, הצביע על חוסר מוכנות מבצעית קיצוני, כאשר הצוותים נאלצו להמתין חשופים בעמדות עד להגעת הטנקים במובילים. הוא תיאר "אווירה של הפקרות" שכללה רשלנות בטיפול בטנקים, וחיילים שהסתובבו ללא נשק. "הייתה אווירה של קייטנה, שבאה מזה שהאווירה מלמעלה שידרה שהכול בסדר," אמר.

חמור מכל, לדברי האב, במשך שעה שלמה הטנק לא ירה ולו פגז או כדור אחד. רק לאחר שהחיילים הזכירו למפקד, הוטען פגז במאוחר. "לא היה שם שום פעילות מבצעית ראויה," הוא סיכם, מצביע על כשל מערכתי חמור בהכנת הכוחות לתרחיש של מתקפה.

יועץ התקשורת עופר רוזנבאום, יו"ר מטה ועדת החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר, אמר היום (שלישי) במסגרת עדותו בוועדת החקירה האזרחית כי היה ניסיון מצד הממשלה לפרק את מטה משפחות החטופים. "גורם מתוקשר בממשלה התקשר אליי שבועיים אחרי 7 באוקטובר כדי לפרק את מטה משפחות החטופים".

"שיחת הטלפון הפתיעה אותי מאוד, ולא שיתפתי יותר מדי אנשים בה", סיפר היום בעדותו יועץ התקשורת רוזנבאום. "אני חושב שהיום, גם על רקע העסקה שאנחנו מקווים שתקרה, נחשוף את מה שהיה. שיחת הטלפון הייתה להצטרף, להתגייס. 'הם עושים הרבה רעש ובלגן, צריכים לחסל את זה כמה שיותר מהר'. אמרו לי שזה כדי לתת שקט לממשלה להגיע לעסקה".