"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

71% מהישראלים: הממשלה לא תפתור את משבר הגיוס

סקר חדש מגלה אי־אמון חריף בהנהגה: 66% סבורים שחברי הקואליציה שהתנגדו לפטור מגיוס חרדים לא יעמדו במילתם • שי פירון, נשיא תנועת "פנימה": "הציבור רוצה שכולם יהיו שותפים בהגנה על המולדת"

,עודכן
0השמעה
המלחמה העמיקה את הצורך. גיוס חרדים (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: דובר צה"ל

שלושה חודשים לאחר שהוגש בכנסת מתווה הגיוס החדש, 71% מהישראלים לא מאמינים שהממשלה הנוכחית תפתור את משבר הגיוס - כך עולה מסקר של תנועת "פנימה" שנערך בקרב מדגם מייצג של 500 ישראלים, ובהם גם משרתי מילואים.

גלנט בדיון בוועדת חוץ וביטחון על חוק הגיוס: "אי אפשר לפטור אוכלוסיות שלמות משירות, ברוח הזאת אני פועל מתחילת תפקידי" // שחר יורמן

סוגיית הגיוס של בני הישיבות מלווה את מדינת ישראל מיום היווסדה. שורה של חוקים, הסדרים ותקנות עברו ממשלות רבות, ובעצם רק כיסו בפלסטר את הסוגיה הבוערת, שדרשה בשנים האחרונות טיפול כירורגי עמוק יותר.

עם הקמת הממשלה ה־37, חבריה העדיפו להתמקד ברפורמה במערכת המשפט במקום לטפל בפצע הפתוח של החברה הישראלית: גיוס החרדים למסגרות הצבאיות השונות ולשירות הלאומי, כחלק מהשוויון בנטל. המלחמה ברצועת עזה ובגבול הצפון, שהצטרפה למשוואה, העמיקה עוד יותר את הצורך בגיוס לוחמים ותומכי לחימה נוספים לשורות הצבא - ואת הקרע בין החילונים לדתיים הלאומיים ולחרדים.

בסקר, שבוצע החודש על ידי מכון הסקרים "דיאלוג", 59% מהנשאלים טענו כי המניע של חברי הממשלה והקואליציה בפתרון משבר הגיוס הוא פוליטי בלבד, ורק 13% האמינו כי שרי הממשלה פועלים ממניעים ביטחוניים. יתרה מכך, 56% חשבו כי הקואליציה לא ניהלה את משבר הגיוס ברגישות ובאחריות הנדרשת מנבחרי ציבור, ביחס לאירועי מלחמת חרבות ברזל.

"המניע של חברי הממשלה והקואליציה בפתרון משבר הגיוס הוא פוליטי בלבד",צילום: דני שם טוב

עוד עולה מהסקר כי 66% מהמשתתפים סברו שהשרים וחברי הכנסת מטעם הקואליציה, שהצהירו כי יתנגדו לחוק שיפטור את בני הישיבות מגיוס לצה"ל, לא יעמדו במילתם - מה שמעמיק אף יותר אי־האמון בנבחרי הציבור - ואילו 47% טענו כי חברי הקואליציה כלל לא מעוניינים לפתור את משבר הגיוס (בקרב משרתי המילואים הנתון היה גבוה יותר - 55%).

משבר אמון

בד בבד, הסקר מאשש את החשש כי משבר הגיוס יעמיק עוד יותר את הקיטוב בחברה הישראלית, עקב אי־גיוסם של החרדים והתנגדותם לשאת בנטל. 61% מהישראלים חשו שהשיח סביב משבר הגיוס העמיק את הקיטוב בחברה, ו־51% טענו כי התנהלות הרבנים ובני הישיבות השפיעה לרעה על דעתם האישית כלפי המגזר.

שיעור דומה של משיבים (52%) ציינו כי סירובם של החרדים להתגייס פוגע בתחושת הערבות ההדדית בחברה הישראלית, ואילו 48% טענו כי המשבר פוגע במוטיבציה של משרתי המילואים.

הסירוב פוגע התחושת הערבות ההדדית. מחאת חרדים מחוץ לבקו"ם,צילום: קוקו

בהיבט הפוליטי, 47% מהמשיבים לסקר הביעו אכזבה מהתנהלות המפלגה שהצביעו לה בבחירות האחרונות, ו־35% לא היו שבעי רצון מהתנהלות מפלגתם בנושא משבר הגיוס. באשר לסיבת הסירוב, 37% טענו כי החרדים לא מתגייסים לצה"ל מחשש שלא יוכלו לשמור על אורח חייהם החרדי, ואילו 20% סברו כי הם לא רואים עצמם חלק ממדינת ישראל.

נשיא "פנימה", שי פירון, אומר: "משמעותו של הסקר בהירה - הציבור לא נחלק לימין ולשמאל, ורוצה לראות את כולם שותפים בהגנה על המולדת. המלחמה הפכה את הסוגיה לדחופה מאי־פעם, והציבור דורש ממנהיגיו הכרעה. המנהיגות הפוליטית חייבת להפסיק לחפש טריקים ושטיקים, ולהבין שזו סוגיה בוערת שמטרידה כל אב ואם טרוטי עיניים מדאגה, כל צעיר וצעירה שמוכנים למסור את חייהם ושלא מוכנים שציבור שלם לא יהיה שותף".

שי פירון,צילום: קרן גפני

לדבריו, "הנתונים חושפים משבר אמון מדאיג בין העם למנהיגיו, גם בנושא כזה של דיני נפשות. הציבור רואה בטיפול בסוגיה אינטרס פוליטי של היושבים בכנסת, מה שדורש חשבון נפש עמוק מצד מקבלי ההחלטות. זה הזמן לקבל החלטות ולהשיב את האמון לציבור, שנותן את היקר ביותר למען מולדתו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר