"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מי ישמור על המילואימניקים? את אלה שתורמים לביטחוננו - יש להרים על נס
הערובה היחידה לנצח במלחמה היא אנשי המילואים • המסר של ישראל צריך להיות: כזה ראה וקדש • את אלו שתורמים את כל שיש להם עבור ביטחוננו וחיינו כאן יש להרים על נס
מילואימניקים. צילום: אייל מרגולין/ג'יני

מי ישמור על המילואימניקים? את אלה שתורמים לביטחוננו - יש להרים על נס

הערובה היחידה לנצח במלחמה היא אנשי המילואים • המסר של ישראל צריך להיות: כזה ראה וקדש • את אלו שתורמים את כל שיש להם עבור ביטחוננו וחיינו כאן יש להרים על נס

רס"ן (מיל') דוידי בן־ציון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

כשהייתי תלמיד בבית הספר היסודי הייתי מהילדים הנחמדים והממושמעים. אלה שלא מצטיינים אבל גם לא מפריעים, ולמורה די נוח להשלים עם קיומם ולהתעסק בעיקר עם הקצוות. זה הציק לי אז, וזה מציק לי גם היום.

תיעוד מצלמות הגוף של לוחמי סיירת צנחנים בהיתקלות עם מחבל %2F%2F דובר צה"ל

ברגעים אלו אני יושב אי־שם בצפון. לא אוכל לפרט היכן, מטעמי ביטחון מידע והנחיות חשובות שנועדו לשמור עלינו. אני לובש מדי זית, וכמוני עוד מאות חיילים בגדוד שלי ששומרים על ביטחונה של מדינת ישראל, פשוטו כמשמעו, ללא מירכאות.

מרוץ מוזר וחריג

זה יכול להישמע מובן מאליו למי שקוראים עם כוס קפה ביד ומדפדפים לעמוד הבא, אבל מי שירצו להעמיק לרגע יבינו מהי המשמעות של דבריי.

חודש אוגוסט, בת הזוג שלי נמצאת בבית עם כל הילדים ש"אוכלים לה את הראש", בלשון העם. המעסיק שלי מתוסכל מההיעדרות הממושכת של עובדו - שבדרך כלל מסור מאוד לתפקידו, אבל בשנה האחרונה הוא מסור בעיקר למפקד הפלוגה ולחבריו לצוות.

מילואימניקים בשטח כינוס (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: שמואל בוכריס

הסטודנט שלידי הפסיד את מועד א', ועכשיו, בין משמרת למשמרת, הוא מנסה להתרכז בחומרים למבחן של סוף שנה ב', כדי שלפחות את המועד הזה הוא יצלח באופן סביר. אלו הם חיי המילואימניקים - וממש לא מדובר רק בגדוד שלי.

עשרות חטיבות מילואים של צה"ל, בוגרי גולני, גבעתי, נח"ל וכפיר, הנדסה, שריון, תותחנים, צנחנים ועוד רבים אחרים נמצאים כבר כמעט שנה במרוץ מוזר וחריג, קצב של אינטרוול באורך של מרתון, עם דופק מהיר כאילו הוזנקנו אתמול לריצה מהירה, אבל ללא נקודת סיום מוגדרת וברורה. במילה אחת קוראים לזה: מלחמה.

ומהי המשמעות של מלחמה? הרי טילים נורו מעזה על שדרות במשך שנים, וקטיושות נפלו על קריית שמונה עוד כשהייתי ילד. במלחמה הכל מגויס לניצחון, הכל. המשק והכלכלה, האקדמיה והחברה, כולם משועבדים לכך. זו הדרך היחידה שלהם לשרוד אותה ולייצר המשכיות למדינה.

מילואימניקים בשטח כינוס (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: אורן בן חקון

הערובה היחידה של מדינה קטנה כל כך כמו שלנו לנצח במלחמה היא אנשי המילואים. אין דרך אחרת ואין בלתם כדי להדוף את האויב, ובעזרת השם להביס אותו בכל הגזרות הרותחות.

עזה ואיו"ש, לבנון ואיראן - כולן ממוקדות מטרה להשמיד את המפעל הציוני. הילד ההולנדי עם האצבע בסכר הוא בכלל מילואימניק לא צעיר, עם קרחת וקצת כרס, אבל עם מוטיבציה בשמיים לעשות הכל ולהגן על המולדת, והוא עושה את זה בנאמנות כבר שנה פחות חודשיים.

אני חוזר לתלמיד הרגיל בכיתה. אלה המילואימניק והמילואימניקית, אלה בת הזוג ובן הזוג, הם הילדים הממושמעים שמשרתים את אזרחי ישראל, ומדינת ישראל צריכה לחבק אותם.

מילואימניקים בעזה (ארכיון), צילום: דובר צה"ל

המסר של ישראל צריך להיות: כזה ראה וקדש. את אלו שתורמים כל מה שיש להם עבור ביטחוננו וחיינו כאן יש להרים על נס. בהם נשקיע ומהם ניקח דוגמה. כך נצליח גם לשמר את האוצר הזה של מערך המילואים, וגם ליצור תמריץ ועידוד לכל השאר להצטרף לדחיפת העגלה הזו בעלייה, עד שנגיע אל היעד.

הכותב הוא קצין בגדוד 71 של חטיבת הצנחנים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...