"התעלנו לגודל השעה, והבנו שישראל נמצאת בצרה": החינוך הוא המפתח לחוסן הלאומי

 משימה ציונית ראשונה במעלה: מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר תפסה את כולנו לא מוכנים. נדמה שלא היתה מערכת אחת במדינה שצפתה תרחיש אימתני שכזה. מדינת ישראל נתפסה לא מוכנה בהיבטים רבים.

לאורך ההיסטוריה הציונית, היו כאלו שהתעלו לגודל השעה והבינו כי יש רגעים שבהם עם ישראל נמצא בעת צרה, וכי יש לקום ולעשות מעשה. כך פעלנו בקק"ל עוד בשבוע הראשון למלחמה: כינסנו בדחיפות את ההנהלה ואישרנו סל חירום ליישובים, תמיכה בכיתות כוננות, פינוי תושבים וסיוע להם, ופעילות חינוכית לילדי הצפון והדרום שהתפנו מבתיהם ביום קשה ומר.

מה לקרן קיימת לישראל ולחינוך? הרי ההחלטה לייסוד קק"ל, שהתקבלה בקונגרס הציוני העולמי החמישי, נולדה מתוך החזון לבנות בית לאומי ליהודים ולרכוש קרקעות כדי להגשים חזון זה בארץ ישראל. אכן, קק"ל היא זו שהניחה את התשתית הפיזית להקמת מדינת ישראל, אך לא רק הפיזית - כי אם גם הרעיונית והמהותית. לקק"ל היה חלק מרכזי ביצירת ההוויה הלאומית ובהנחלת מסורת החגים והמועדים. עוד בראשית דרכה קק"ל היוותה חלק בלתי נפרד ממסגרות החינוך ומארגוני הנוער שפעלו בארץ, והנהיגה ציון מועדים יהודיים וציוניים בשילוב לימודי היסטוריה, לימודי מורשת ולימודי ארץ ישראל. כל אלה סייעו לבסס את אחדות היישוב העברי, וביססו את החינוך הציוני של המדינה שבדרך, ולימים של המדינה שקמה.

מסורת הנטיעות, שנוסדה במערכת החינוך של היישוב העברי בראשית המאה הקודמת, היא אך דוגמה אחת לפעילות חינוכית-ציונית זו. עבודתה החינוכית של קק"ל לא רק לא פסקה - אלא המשיכה, התעצמה והתפתחה.

"עבודתה של קרן קיימת אינה ליום, כי אם לדורות", נכתב בהקדמה לחוברת הראשונה בסדרת ספרי "ארץ ישראל לנוער" של קק"ל. תפיסת העולם בקק"ל סוברת שחינוך ציוני הוא נדבך מרכזי, העולה בקנה אחד עם הערכים של פיתוח ההתיישבות, בניין הארץ ונטיעות.

בהובלת חטיבת חינוך וקהילה בקק"ל, אנו מחנכים בחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי לאהבת ישראל ולאהבת הארץ ומחברים את קהל המחנכים והחניכים לזהות היהודית, לשורשי העם שלנו ולערכים של שמירה על כל אלה בדרכים חווייתיות וחדשניות.

הרלוונטיות של החינוך בקק"ל מתבהרת ביתר שאת בתקופה הנוכחית והמורכבת של מלחמת חרבות ברזל. בשבוע הראשון למלחמה זו היתה משימה ציונית וראשונה במעלה לדאוג לילדים ולנוער, במקביל לביטחון הפיזי שלהם. ביקרתי את הילדים המפונים בבתי המלון, וראיתי כיצד פעילויות חינוך והפגה סייעו לילדים ולנוער לצלוח את הימים הקשים, וכיצד החינוך הוא כלי לבניית חוסן לאומי.

כשיש משימה ציונית ולאומית - קק"ל תהיה שם. אנו פה למען שיקום יישובי הדרום ונזקי השריפות בצפון. אנחנו פה גם כדי לדאוג לרוח, לחינוך ולערכים. דאגנו ואנו ממשיכים לדאוג לפעילויות חינוכיות לתושבים המפונים מבתיהם. תמכנו בגרעינים המשימתיים, בתנועות הנוער ובמכינות הקדם־צבאיות, לטובת פעילות חינוכית ציונית בקהילה בשגרה ובחירום. אנו פועלים לחיבור יהדות התפוצות לעשייה הציונית ולמתרחש בישראל, ואנו מתכוונים להמשיך בפעילויות חשובות אלו, במקביל לעשייה החינוכית היומיומית שלנו.

לאחר ביקורה בארץ ישראל בשנת 1909, הנרייטה סאלד, אשת החינוך שהקדישה את חייה להגשמת הרעיון הציוני: "היום אני יודעת שהציונות היא מטרה הרבה יותר קשה להגשמה ממה ששיערתי לפני המסע הזה. אבל היום אני משוכנעת יותר מתמיד: או ציונות - או לא כלום". אל מול הטרור, המאיים לפורר את היחיד ואת החברה בזריעת הרס ופחד, יש בכוחו של המעשה החינוכי־ציוני כדי להצמיח חוסן.

הכותבת מכהנת כיו"ר קק"ל.