"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"לא מקבלים את כל הפטנטים הרבניים": הצצה מרתקת לעולמה של היהדות הקראית
בני העדה הייחודית מאמינים בתורה שבכתב אבל לא בפרשנות שלה, לא נועלים נעליים בבית הכנסת, רואים בנשים שוות ערך לגברים ומשתמשים בלוח שנה משלהם

כתבה על הקראים בישראל // כתב: אסף הדר // צלם: משה בן שמחון

צפו

"לא מקבלים את כל הפטנטים הרבניים": הצצה מרתקת לעולמה של היהדות הקראית

בני העדה הייחודית מאמינים בתורה שבכתב אבל לא בפרשנות שלה, לא נועלים נעליים בבית הכנסת, רואים בנשים שוות ערך לגברים ומשתמשים בלוח שנה משלהם

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בין הפסיפס העשיר של זהויות בישראל, העדה הקראית מהווה קהילה ייחודית המונה כ-40,000 נפש. עם מרכזים עיקריים באשדוד, רמלה ובאר שבע, הקראים שומרים על מסורת עתיקה השונה באופן מהותי מהיהדות הרבנית המוכרת לרוב.

העדה הקראית היא עדה ייחודית בדת היהודית. להבדיל מהזרמים המרכזיים ביהדות, הקראים רואים את עצמם מחויבים אך ורק לדברי המקרא המפורשים. הם אינם מקבלים את פרשנות חז"ל או כל סמכות רבנית למקרא, ומתנגדים לתורה שבעל פה ולכל תוספת הנראית כמאוחרת לתנ"ך. הקראים אינם דוחים את הצורך בפירוש התורה, אך טוענים שהפירוש חייב להתבסס על התורה כפשוטה.

מנהגי הקראים מבוססים על פרשנות ישירה של המקרא. הם רואים בבית הכנסת את המקום בו מתייחד האדם עם בוראו, ולכן כל הנכנס לבית התפילה חייב להיות נקי וטהור בגופו ובלבושו. רצפת בתי הכנסת הקראיים מכוסה בשטיחים ועל הנכנסים למקום להשיל את נעליהם. הקראים אומרים שאין להיכנס לבית הכנסת בנעליים אשר דורכים בהן במקומות מזוהמים וטמאים.

הקראים רואים בנשים שוות לגברים, והם לא מברכים "ברוך שלא עשני אישה" ולא מקבלים את הפסוק "קול באישה ערווה". קראים רבים קוראים את איסור ביעור אש בשבת פשוטו כמשמעו – לא להדליק אש.

בין היתר, היהודים הקראים מקפידים מאוד על שמירת השבת. הם לא מחממים את המזון או את הבית בשבתות. "אנחנו לא מקבלים את כל הפטנטים הרבניים, כמו גוי של שבת, מעלית של שבת ועוד..", מגלה מאור דבח, שליח ציבור, "מפני שזה נתפס בעינינו כחילול ואסורים לשימוש על פי ההלכה הקראית".

ואם תהיתם למה הם אינם חוגגים את חג החנוכה – ובכן, הסיבה היא שחנוכה לא אחד מהמאורעות שכתובים בתנ"ך ולכן לא ניתן לומר שה' ציווה להדליק נר של חנוכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו