"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חתך סלט, דפק שניצלים והוכר כנפגע עבודה

גבר בן 70 שעבד במשך שבע שנים בקייטרינג, פנה לביטוח הלאומי להכיר בפציעתו כמחלת מקצוע • לאחר שסירבו להכיר בו, פנה לבית הדין לעבודה שקבע כי הליקוי באצבעו נוצר מעבודתו

,עודכן
0השמעה
שניצל. צילום: איתיאל ציון

במשך כל החיים, אנשים חותכים סלט ודופקים שניצלים, אבל גבר כבן 70 שעשה את זה במסגרת עבודתו הוכר על ידי בית הדין לעבודה כנפגע עבודה באחת מאצבעות ידו, זאת לאחר שהביטוח הלאומי סירב להכיר בו. בית הדין גם הורה לביטוח הלאומי לשלם לו הוצאות משפט בסך 4,000 שקלים.

במשך שבע שנים התובע עבד בחברת קייטרינג. במסגרת עבודתו חתך ירקות לסלט במשך כ-4.5 שעות מדי יום, חתך בשר במשך שעתיים נוספות, ולאחר מכן עבר לקצביה שם ניקה וחתך חלקי עוף באמצעות סכין במשך כ-5 שעות מדי יום. כחלק מעבודתו שם רידד התובע את השניצלים ע"י דפיקה עם כף היד במשך כשעתיים מדי יום.

סירבו להכירו כנפגע עבודה. ביטוח לאומי,צילום: יוסי זליגר

בעקבות כך, הוא פנה לביטוח הלאומי להכיר בליקוי באצבע בכף יד ימין כפגיעה בעבודה. בביטוח הלאומי השיבו את פניו ריקם והוא נאלץ להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. בית הדין מינה מומחה רפואי על מנת שיקבע האם לאור החומר הרפואי של התובע, התקיימו התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע וזה קבע בין השאר כי לא מדובר במחלת מקצוע, אלא כפגיעה מהעבודה.

"לעניות דעתי - מנגנון הגרימה של כלי העבודה לליקוי נובע מלחץ ישיר חוזרני על מעטפת הגיד והגיד עצמו באזור כף היד. הלחץ המקומי יצר מיקרוטראומה (פגיעה שנגרמת כתוצאת מפעולות חזרתיות ומתמשכות במהלך העבודה) לגיד ומעטפותיו כפי שטיפת מים הנוטפת על סלע לאורך זמן שוחקת אותו נקודתית", כתב המומחה בחוות דעתו.

עבד במשך שבע שנים בקייטרינג (ארכיון),צילום: עמית אורנשטיין

שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אלעד שביון, שקיבל את חוות הדעת של המומחה ציין בהחלטתו: "המומחה נימק היטב את מסקנותיו המבוססות על החומר הרפואי של התובע שהועבר לעיונו. המומחה ציין בחוות הדעת, כי בהתאם לתיעוד הרפואי התובע אובחן כסובל מליקוי של תפס אצבע ביד ימין החל משנת 2022".

"אין מדובר במקרה זה במנח אלא בפעולות חוזרות ונישנות היוצרות לחץ על מעטפת הגיד והגיד עצמו באזור כף היד. ברי, כי חיתוך ירקות, בשר ועופות אינו מתבצע כאשר הידיים מצויות במצב של מנח וללא תזוזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר