רס"ל טל להט נפל במרכז הרצועה: "חלם לעסוק בקולנוע ולגעת באנשים"

"טל היה לוחם, אבל גם איש רוח. אחרי הצבא היה לו ברור שיעסוק בקולנוע", כך סיפרו בכאב במשפחתו שלרס"ל טל להט, על בנם שהיה לוחם מגלן ונפל אתמול במרכז רצועת עזה.

אמו של טל, רונית: "הייתה בו הרגישות והאינטלגנציה הרגשית, לצד היותו לוחם ושחקן פוטבול. היה בו גם גם. כבר בגיל 18 היה לו ברור שייצור קולנוע הוא ראה בזה כלי חשוב להשפיע ולגעת באנשים. את הסרט הראשון שלו הוא עשה בסוף כיתה י"ב 'כבר סבא משוגע'. טל הספיק להגיע לטקס הדרגות של הבן הבכור שלנו, שהוא קצין תקשוב.

"שוחחנו איתו בפעם האחרונה בשני בערב. היה נוהג שמדברים כשאפשר. טל כותב 'סוגרים טלפונים' בקבוצת הוואטסאפ, ואנחנו עונים 'תשמור על עצמך'. הקשר האחרון היה בשני בערב וזה קרה אתמול בצהריים".

רן, אביו של טל: "המוטו העיקרי של טל ושל שאר הלוחמים שבצוות שלו היה 'אנחנו בעזה כדי להחזיר את החטופים' זה הוביל אותנו כל הזמן, זה שנתן משמעות לכל הלחימה והסיכון שלהם בעזה, זה הדבר שהכי דיבר עליהם. היה לו חלום להיות איש קולנוע, הוא אפילו הספיק לקרוא שם ספרים על קולנוע, היה לו ברור שיעסוק בזה אחרי הצבא".

אודי סורקין, דודו של טל: "כמה שזה ישמע קלישאה, טל הוא ההגדרה הקלאסית ל'מלח הארץ', ילד שהיה מלא בחלומות ורצונות, וגם ידע להגשים אותם. השאיר אחריו את הוריו, אחיו הבכור יונתן ובת הזוג תמר. היתה לטל אהבה מאוד גדולה לצילום, והתוכניות הראשונות שלו לפני הגיוס לקומנדו היו להיות צלם צבאי.

"ככל שהתקרב הגיוס הוא ממש קיבל החלטה ללכת הכי קרבי שאפשר, הלך לגיבושים והתקבל למגלן ולקומנדו. הוא היה מאושר עם ההחלטה הזאת, עם קושי לא ראינו אותו אף פעם מתלונן. תמיד עם החיוך על הפנים. בצעירותו בתיכון התאמן בפוטבול, ובכיתב י"ב היה מאמן בפוטבול. ב-7/10 הם היו ביחידה והוקפצו לנחל עוז".

הדוד הוסיף: "אנחנו נמצאים ב-30 על אבא שלי, סבא של טל, אנחנו יכול להגיד בקלות איזה אסון, אסון כפול, אבל אנחנו בוחרים להסתכל על זה בחיוב ולהגיד 'זכינו' שהיתה לנו את השבעה להיות ביחד, וטל במקרה, היה ברגילה באותם ימים, אז הוא היה איתנו לאורך כל השבוע. בשבת האחרונה הוא אפילו הספיק לדבר עם סבתא ואמר לה: 'אני אגיע ל-30 של סבא, ולצערינו הוא לא יגשים את המשאלה הזאת".

על הלחימה סיפר הדוד: "הוא הייה בפנים לאורך כל התמרון הקרקעי, חלק בצפון הרצועה, היה תקופה ארוכה בחאן יונס, כל הזמן עם אותו מוטו 'אני שם כדי כדי לשחרר את כל החטופים'. המפקדים הציעו לו לצאת לקורס צ'ופר, וטל הבין שזה עשרה שבועות קורס, ולא הסכים לצאת לקורס, בזמן שחברים שלו לוחמים ברצועה. הוא ויתר על התפקיד".