"בכיתי לא פעם": אמנית דתייה עיצבה מעיל לספר תורה עם כל שמות נרצחי הנובה

סרטון של מעיל ספר תורה ארוג, שעליו כל שמות נרצחי הנובה, הועלה לאינסטגרם הפך לוויראלי וגרם לצופים רבים להתרגש ממנו עד דמעות.

מאחורי המעיל הייחודי, בצבע כחול נייבי שעליו שמות ההרוגים רקומים בצבע זהב, עומדת חנה מנקס-גלקופ אמנית דתייה מתל אביב. בשיחה עם "ישראל היום" מספרת מנקס-גלקופ על הבקשה שהובילה לאריגת יצירת הטקסטיל המרגשת.

בתזמון מצמרר - ההזמנה שהגיעה מבית הכנסת בחיפה

"פנו אלי מתפללים מבית הכנסת שווירץ בחיפה, הם רצו להקדיש מעיל של ספר תורה שאארוג עבורם. רצה הגורל הכואב וממש בסמיכות לבקשה התחולל מסע ההרג של מחבלי חמאס במסיבת הנובה, ביום שמחת תורה. האירוע הזה הוביל את המתפללים לבקש שהמעיל ינציח את הנרצחים באירוע הקשה הזה".

בתחילה התקשתה מנקס-גלקופ לעבוד על היצירה המורכבת, בין השאר משום שבנה ושני חתניה לחמו ברצועת עזה, למרבה דאגתה. "בסופו של דבר הבנתי שאני צריכה להתחיל ולסיים את הפרויקט הזה. ניגשתי אל המלאכה הקשה הזו ואני מודה שבמהלכה בכיתי לא פעם. החלטתי גם לא לכתוב הקדשה כללית לנרצחים אלא ממש לארוג את שמותיהם אל תוך המעיל. ההחלטה הזו גרמה ליצירה של מעיל ספר תורה מיוחד, פתוח מכל הצדדים ובעל כמה שכבות. זו צורת אריגה שהיתה נהוגה בעבר במעילי ספרי תורה והשתמשתי בה עבור המעיל הזה", היא מסבירה.

מלאכת האריגה נמשכה כ-3 חודשים. "אם תסתכל בסרטון תראה שאחד הפרויקטים הגדולים בפרוכת הזו היה לארוג את כל השמות כולם באותו גודל שווה. הם גם מסודרים לפי א'-ב'. מלכתחילה התורם ביקש גם שעל המעיל המיוחד הזה יהיה פסוק מנחה מסוים, וכן גם מנורה. יחד עם הבקשה הזו עיצבתי את המעיל כך שהוא יכלול בחלקו החיצוני התייחסות ישירה לאירוע של הנובה, ומשם המשכתי. לאורך כל העבודה הרגשתי ממש זכות גדולה", מספרת מנקס-גלקופ.

הזכות הגדולה שנפלה בחלקה גרמה לה גם לוותר על השכר עבורה. "אני לא דורשת כסף על המבצע הזה ובכך גם אני תורמת את חלקי להנצחתם של הקדושים האלו. כך אני שותפה עם התורמים שהזמינו את העבודה ומרגישה שזהו חלקי במפעל המיוחד הזה. בכלל, זה היה הפרויקט הכי מיוחד ומרגש שעבדתי עליו אי פעם. אני מתפללת שלא יהיו בעתיד עוד אירועים כאלו ושעם ישראל לא יעמוד שוב במציאויות כאלו ולא נצטרך שוב לארוג מעילי ספר תורה כדי להנציח בני אדם יקרים מהעם שלנו".

על כניסתה לתחום אריגת פריטי הקדושה היא מספרת. "הגעתי אל העיסוק הזה לפני 10 שנים ומאז אני עוסקת רק בו. בעבר הייתי מעצבת בגדי ים למפעלים שונים בארץ, אלא שהמפעלים הלכו ונסגרו לאט לאט עד שלפני עשור כבר לא היו בארץ מפעלים לעיצוב בגדי ים. במקביל, הייתה לבני חגיגת בר מצווה, שלכבודה הכנתי לו אריגות לבר המצווה ומאז החלטתי שרק בזה אעסוק. מאז אני לא אורגת שום דבר אחר אלא מתמקדת רק בדברי קדושה".