"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנהל המכון לרפואה משפטית: "היו גם גברים שחוו פגיעות מיניות ב-7 באוקטובר"

ד"ר חן קוגל השתתף באירוע "שבתרבות" בהנחיית נחמה דואק וסיפר על תהליך זיהוי הגופות לאחר 7 באוקטובר: "הייתה בעיה בנתונים שהיו לנו, היו עובדים זרים או ילדים שאין להם טביעת אצבעות או DNA מאיזה שהוא מקום" • עוד הוסיף: "גדלתי בבית של תנועת העבודה, ומה שקרה ערער את אמונתי שאפשר להגיע עם הפלשתינים להסדרים ולשלום, כי בני אדם נורמליים לא עושים את הדברים שהם עשו"

,עודכן
0השמעה

ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית: "היו מעשי אונס אכזריים, גם לגברים וגם לנשים"

ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, השתתף היום (שבת) באירוע "שבתרבות" בהנחיית העיתונאית נחמה דואק, וסיפר על תהליך זיהוי הגופות לאחר 7 באוקטובר: "היו פגיעות מיניות, גם בגרים וגם בנשים". עוד אמר: "גדלתי בבית של תנועת העבודה, ומה שקרה ערער את אמונתי שאפשר להגיע עם הפלשתינים להסדרים ולשלום, כי בני אדם נורמליים לא עושים את הדברים שהם עשו".

ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית,צילום: גדעון מרקוביץ

על מעשי האונס האכזריים לנשים ולגברים ועניין הראיות אמר: "במקרים של מעשי אונס פליליים מבקשים ריאיות פורנזיות, אלא שבמקרים הללו חלק מהגופות נשרפו". לדבריו, היו פגיעות באיברי מין שלהם ואין דרך לחלץ ראיות פורנזיות, ובעולם לא מאמינים ודורשים ראיות פורנזיות. "זה מטריף אותי", הוסיף.

עוד דיבר ד"ר קוגל על הבעייתיות שבעבודת הזיהוי לאחר הטבח הנורא: "הייתה בעיה בנתונים שהיו לנו, היו עובדים זרים או ילדים שאין להם טביעת אצבעות מהצבא או DNA מאיזה שהוא מקום. ואז לוקחים מהמשפחה או מחפצים אישים. כשילדים נולדים אז לוקחים להם דם מהעעקב של הרגל לבדוק כל מיני מחלות גנטיות והכרטיס הזה נשאר זמין במשך 7 שנים אז אספנו את המידע מבתי החולים. כדי להשוות צילומי רנטגן מהגופה".

מתנדבי זק"א מפנים גופות בקיבוצי העוטף,צילום: דוברות זק"א

הוא נשאל האם יש למכון את כל הנתונים של כל האנשים במדינה, והשיב: "התשובה היא לא, וזו אחת הבעיות. מי שהיה בצבא יש את הטביעת אצבע שלו מהצבא אבל לפעמים אין אצבעות ולא תמיד אפשר להפיק DNA והיו הרבה מאוד בעיות. אנחנו משכנו מכל בתי החולים את הנתונים של כל הנעדרים, לא ידענו בהתחלה מי נעדר. אם אתם זוכרים בעסקה הראשונה, חזרו פתאום שלושה תאילנדים שאף אחד לא ידע שהם נעדרים, כי המעסיקים שלהם לא דיווחו עליהם וכל מיני משפחות של בני מיעוטים שהמשפחות שלהם לא דיווחו עליהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר