"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארכיון המדינה חושף: מפקד האוכלוסין בירושלים בזמן מלחמת העצמאות

את המפקד שהתקיים ביו חודשי מרץ - אוקטובר בשנת 1948, ביצע ארגון "משמר העם" • במהלכו נספרו כ-100 אלף תושבים שהיוו 80% מהאוכלוסייה היהודית בעיר • בין הנפקדים ניתן למצוא אישי ציבור רבים כמו: דוד בן גוריון, הרב צבי יהודה, יצחק בן צבי ועוד

,עודכן
0השמעה
חיילים בירושלים בתקופת מלחמת העצמאות. צילום: Getty Images

לרגל יום ירושלים המתקיים היום (רביעי), ארכיון המדינה חושף לראשונה יותר מ-10 אלף תיקים של מפקד האוכלוסין שנעשה בירושלים בשנת 1948. בין הנפקדים היו גם דוד בן גוריון, הרב צבי יהודה הכהן קוק וגולדה מאיר.

מפקד האוכלוסין של דוד בן גוריון,צילום: ארכיון המדינה

את המפקד ביצע ארגון "משמר העם" בשנת 1948, בין החודשים מרץ עד אוקטובר - תקופת מלחמת העצמאות. תפקיד הארגון היה לשמור על הסדר בערים השונות ולהתמודד עם אתגרים אזרחיים במידה ותפרוץ מלחמה (כפי שעושים היום פיקוד העורף). כחלק מפעילותם הם ערכו את מפקד על מנת לאסוף מידע על האוכלוסייה היהודית בירושלים, סיוע בפעולות שוטפות כמו אספקה, גיוס כוח אדם, מיפוי מקלטים, חומרים דליקים ואמצעי כיבוי.

במהלך המפקד נספרו כ-100 אלף תושבים שהיו 80% מהאוכלוסייה היהודית בירושלים, זאת מאחר ומספר שכונות לא נפקדו בשל המצב הביטחוני. בין המידע שנאסף היו כתובות, תיאור פיזי של בניינים, רשימת דירות, חנויות, משרדים ועוד. נאספו גם פרטים אישיים על התושבים כגון: שם, גיל, ארץ לידה, השכלה ומקצוע. זאת בנוסף לשם של קרובי משפחה ודרכי קשר למקרי אסון.

מפקד האוכלוסין של הרב צבי יהודה הכהן קוק,

המידע שימש לחלוקת משאבים חיוניים, גיוס כוח אדם לצבא ושירותים אזרחיים, איתרור מקלטים ותכנונים לפיתוח העיר לאחר המלחמה. כיום משמש המאגר מידע לאנשים המעוניינים ללמוד על אילן היוחסין שלהם.

בין כלל האנשים שלקחו חלק במפקד ניתו לזהות גם אנשי ציבור רבים. נשיאים, ראשי ממשלה ופוליטיקאים לשעבר, דוגמת דוד בן-גוריון, משה שרתוק, גולדה מאירסון ויצחק בן-צבי. רבנים ודמויות מהתנועה הציונית כמו הרב צבי יהודה קוק, הרב מאיר בר-אילן, הרב צבי פסח פרנק. אישי צבא וביניהם חיים הרצוג, יגאל סוקניק (ידין) ורחבעם זאבי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר