"שבכל פעם מחדש מושיט לי את ליבו ואהבתו": קרן מונדר, ששוחררה משבי החמאס, כתבה היום (ראשון) פוסט קורע לב לאביה, אברהם מונדר, שעדיין מוחזק בשבי ארגון הטרור. "זה החודש של יום הולדתי ואני עצובה מתמיד, דמעות מציפות את עיניי. שנה ראשונה מאז הולדתי שאבא שלי האהוב, לא יברך אותי", שיתפה בכאב.
קרן ובנה ואוהד נחטפו בשבת השחורה מבית הוריה, אברהם ורותי, שבקיבוץ ניר עוז. רותי, קרן ואוהד הושבו לאחר 49 יום, והיו האזרחים הישראלים הראשונים שחזרו במסגרת העסקה שהושגה. רועי מונדר ז״ל, בנם של רותי ואברהם ואחיה של קרן, נרצח ב-7 באוקטובר.
"אבא שלי, זה שיש לו סולם, שמגיע כמעט עד שמיים, זה שיודע המון, אנגלית, צרפתית, ואפילו חשבון, זה ששיחק איתי בכדור ובג'ולים וזה שהביא לי אלבום וגם יופי של בולים, זה שרק בגללי הוא האבא שלי, כי הבטיח הוא לי, שהוא רק שלי", הוסיפה קרן לתיאור אביה שמוחזק בידי חמאס זה 240 ימים. "האדם שבהתמדה לאורך כל חיי כותב לי את הברכות הכי אוהבות בכל חג ובכל יום הולדת", המשיכה. "בכתב יד יפיפה ומוקפד כיאה לאבא המסודר שזכיתי בו, מנסח עבורי את המילים הכי מרגשות, שפורט על מיתרי ליבי, שבכל פעם מחדש מושיט לי את ליבו ואהבתו, שאדע שהוא לצידי תמיד ובכל מצב. השנה לא אזכה לקבל ממנו ברכה".
בהמשך, קרן הביעה בדבריה כעס על על כישלון הניסיונות הקודמים לגיבוש משא ומתן בו ישוחררו החטופים שבידי חמאס ובהם אביה. היא פנתה באופן ישיר ונוקב למקבלי ההחלטות וביקשה מהם לקבל החלטות אמיצות והכרחיות לנוכח מצב החטופים. "אני כל כך זועמת וכועסת, איך ממשיכים להפקיר אותו? ואת כולם. איך אתם מנהיגי המדינה, שנושאים באחריות, מצליחים להסתכל על עצמכם במראה בכל בוקר?, כנסו כבר למוד של עבודה, של מעשים, זו האחריות שלכם וחובתכם, תפעלו למען כל האנשים שהופקרו ומופקרים כל יום, כל שעה נוספת, למען כל המשפחות שלנו שעדיין נמצאים בתוך חורבן הבית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו