שם המשחק של החרדים: לקנות זמן - גיוס מאסיבי ופתרון אמיתי לשוויון בנטל לא יהיה פה

בא כוח הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, הדהים בדברי הפתיחה שלו בבג"ץכשאמר שטובי בנינו בסדיר ומילואים ורבים נוספים נפלו או נפצעו, ולכן על כל החברה בישראל לשאת באחריות לביטחןן המדינה. אין כל מניעה לגייס בחורי ישיבה - אין הנחיה של הממשלה לצה"ל שלא לגייס בני ישיבות - ואז התפלפל והסביר מדוע הוא בכל זאת מתנגד לצו.

ההגנה של הממשלה היא שהיא לא פטרה חרדים מהגיוס, אלא שהפוקד, כלומר גורם בצבא, מחליט לא לגייס אותם, ולכן היא מבקשת להמתין להשלמת החקיקה. השופטת כנפי שטייניץ שאלה בצדק: חלפו 9 חודשים ולא קרה דבר - למה צריך להמתין כעת, לחקיקה שלא הושגה במשך 9 חודשים?, מה שהיא לא מבינה הוא שזה לא באג, זה פיצ'ר.

במשך שבעים ושש שנות קיום המדינה, האוטונומיה החרדית עובדת על דבר אחד: דיחוי. קניית זמן. שלא תהיה הכרעה בסוגיה הבוערת הלוחצת על קנה הנשימה של המדינה הכורעת תחת הנטל. גם שבעה באוקטובר לא שינה את דעתם של הקברניטים, במרוץ הסמכויות בין המפקדים לרבנים, נאיבי ותמים מי שחושב שההנהגה החרדית תוותר על שליטה מוחלטת או תיתן לאחרים אפשרות להנחות את הצעירים ולהגיד להם כיצד לפעול.

גם אם בשוליים היו חרדים עובדים בעלי משפחות שהתגייסו למסלול מקוצר, עמדת הליבה לא השתנתה במאום. גיוס המוני מסכן את עצם קיומה של החברה החרדית כחרדית, ועל כן, לעולם לא יהיה גיוס המוני לצבא חילוני. גם אם חברי הכנסת החרדים יכריזו מחר שהם נכנעים ובעד גיוס לכל צעיר חרדי מעל גיל 18, השטח החרדי יתפוצץ להם מצחוק בפנים ויתבצר בעמדתו.

מדינת ישראל התמכרה לקניית שקט

מה יקרה כעת? החרדים יבקשו את מה שהם יודעים להתמודד איתו הכי טוב - זמן. כרגע הם מבקשים עוד חודשיים. מה יקרה בעוד חודשיים? ככל הנראה ישיגו דיחוי נוסף. ועוד טריק ועוד שטיק. גיוס מאסיבי ופתרון אמיתי לשוויון בנטל לא יהיה פה.

בדיוק כמו בביטחון, כך מול החרדים, במשך עשרות שנים מדינת ישראל התמכרה לשקט. קנתה אותו בתקציבים, במליונים, בכופתאות ובבריתות פוליטיות. האם יהיה אומץ למחוקק ללכת עד הסוף לפתרון אמיתי? כרגע נראה שידם של החרדים על העליונה.