אביה של רוני אשל ז"ל על פרסום סרטון חטיפת התצפיתניות: "מראה את הזוועה בהתגלמותה"

כאב ותקווה לשינוי: איל אשל, אביה של התצפיתנית סמלת רוני אשל (19) ז''ל שנפלה בחמ״ל התצפיתניות בנחל עוז, מתייחס בשיחה עם ''ישראל היום'' לסרטון החטיפה שהתפרסם הערב (רביעי) וחושב שהיה צריך כבר מזמן להציג לעולם את כל הזוועות שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר.

"דבר ראשון אני אגיד שהסרטון הוא קשה, גם החלק הערוך ובמיוחד החלקים שלא צונזרו, זה פשוט סרטון שמראה את הזוועה בהתגלמותה, של אותם מחבלי נוחב'ה שהיו בשבת בבוקר בבסיס נחל עוז. היום, אנחנו יודעים שהן בחיים, אבל אף אחד לא יודע לתאר מה התחושות של הבנות בדקות האלה בעדן בשבי - אף אחד לא היה שם כדי לעזור להן. גם בחמ״ל וגם במיגונית הסתתרו תצפיתניות אשר ציפו שיצילו אותן ולא היה מי שיעזור להן''.

אשל מתאר כי בשלב מוקדם באותה שבת שחורה, ביתו רוני ז''ל הצטרפה לחברותיה החיילות שהיו בחמ''ל התצפיתניות ומשם המשיכו לדווח ולקוות שיצילו אותן. "הבנות המשיכו לדווח מהחמ״ל וזה רק מסביר את גודל האירוע והזוועה עצמה. בסופו של דבר האנשים שהיו צריכים לחלץ את הבנות האלה, בין אם זה במיגונית או בחמ״ל - לא היו שם. בדקות שבין 09:30-09:40 באותו בוקר  הבנות שהיוהשתנו חייהם של הבמיגונית והן נחטפו''.

מדוע לדעתך הוחלט לפרסם את התיעוד הזה הערב?

"יש לי כל כך הרבה מחשבות איומות עם עצמי על מערכת הביטחון ואני באמת לא מבין למה עכשיו. זה חלק מהתנהלות שלטעמי היא הכי לא נכונה ופוגענית בעת הזו, שאנחנו אחרי שבעה חודשי מלחמה וכלום לא קורה והן עדיין שם. אני לא מבין את תהליך קבלת ההחלטות, אבל על פניו רואים שהוא שגוי. אין לי מושג למה מפרסמים רק היום - לטעמי זה מוטעה''.

עוד מוסיף האב השכול איל אשל: ''הסרטון הזה הוא חלק מהסברה מאוד חשובה, במיוחד כשכל העולם נגדנו, והיה צריך להתפרסם כחלק מהליך הסברה שבעיני היא צריך להיות מוקדם יותר. כשלנו גם בהסברה, גם ההנהגה, וגם מערכת הביטחון. מעל כל במה בעולם הסרט הזה היה צריך להיות בחודשיים הראשונים''.

אשל קורא לפרק את קבינט המלחמה ורומז על ההכרח בבחירות לממשלה ובהובלת שינוי באופן שבו מתקבלות ההחלטות ומנוהלת המלחמה: ''אני חושב שהקבינט חייב להתפרק, לקבינט הזה אין מקום היום כמו שהוא נראה, הישיבות, תהליך קבלת ההחלטות, הצעקות, ניבולי הפה והיעדר שיח מכבד - זה משליך על ההנהגה. חייבים להתחיל מחדש, משהו צריך להשתנות במדינה הזאת. עד שלא יהיה שינוי נמשיך לספור גופות כל יום''.

לשאלה אם הוא מרגיש ששכחו את החטופים, בפרט לאחר ציון יום העצמאות והחזרה במידת מה לעיסוק בענייני השגרה, משיב אשל בכאב: ''אני חושב שבאיזשהו מקום זה הגיע למצב שאנשים בהנהגה ובציבור התעייפו מכל האירוע הקשה הזה, מן הסתם חלקם - אנשים שלא פגשו שכול, חזרו לשגרה. נעשה הכל כדי שההכרח בשחרור החטופים לא יירד משיח היום. נעשה הכל כדי שכל הציבור והעולם בכללותו יבינו שהיה פה אירוע שאי אפשר לשכוח אותו, היו פה זוועות שאסור שיישכחו''.