מחקר: 36% מהחרדים מחוברים יותר לסיפור הישראלי לאחר שבעה באוקטובר

לשאלה באיזה באיזו מידה את/ה מרגיש/ה את עצמך חלק ממדינת ישראל, מבעיותיה ומהצלחותיה, רואים עליה של 21% בהשוואה לשנה שעברה • הרב בצלאל כהן: "בנוגע ליום הזיכרון, אני חושב שהשנה יש שינוי דרמטי, יש הרבה אירועי זיכרון לחרדים"

תחולל שינוי, השאלה היא היכן. חרדים עומדים בצפירה בירושלים ב־2011 . צילום: דודי ועקנין

לאחר 7 באוקטובר, נדמה היה שהלוחות הטקטוניים שזעזעו את המדינה לא דילגו על החברה החרדית. במכון לנתוני אמת מוצאים עלייה בתחושת המעורבות של החברה החרדית בסיפור הישראלי ובקשר ליום העצמאות. אך לצד זאת מרבית המרואיינים ששוחחנו איתם מרגישים שהשנה התחדד להם הקשר ליום הזיכרון ופחות ליום העצמאות.

מאות תושבי בני ברק עומדים בצפירה בעצרת הממלכתית בבני ברק | עיריית בני ברק

ד״ר נחומי יפה, חברת סגל במחלקה למדיניות ציבורית וסגנית נשיא למחקר במכון, אומרת ל"ישראל היום": "אולי באופן מלאכותי החרדים מתפלספים בתאולוגיה סביב סוגיה של המדינה, אבל בשטח המציאות מכתיבה להם שהם חלק ממנה והם מגיבים בהתאם, הם חלק והאמת שהם מרגישים ככה.

"ערב יום העצמאות 2024, בדקנו שוב באיזו מידה החרדים מרגישים שיום העצמאות הוא יום חגיגי עבורם. אנחנו מוצאים עלייה של 18% בהסכמה מול שנה שעברה. לשאלה באיזה באיזו מידה את/ה מרגיש/ה את עצמך חלק ממדינת ישראל, מבעיותיה ומהצלחותיה, אנחנו רואים עלייה של 21% משנה שעברה.

"וגם אם אנחנו לוכדים את המורכבות לשאלה באיזו מידה אתה חש מחובר ליום העצמאות השנה, אנחנו מוצאים 36% של הסכמה, 41% של ניטרליות ורק 23% של האנשים שמרגישים מחוברים פחות.

"המורכבות עדיין נוכחת אבל יש שינוי, והוא ברור ולכיון אחד. האתגר כרגע הוא הרחבה של ההזדמנות הזאת לשינוי משמעותי יותר, למדיניות חכמה של רתימת החברה החרדית כחברה פעילה תורמת ונושאת בעול של משמעות הנס הזה של המדינה".

במכון לנתוני אמת מוצאים עלייה בתחושת המעורבות של החברה החרדית, צילום: המכון לנתוני אמת

הרב בצלאל כהן, ראש בית המדרש אנשי חיל למנהיגות תורנית, איש חינוך ויזם חברתי חרדי, מוסיף: "בנוגע ליום הזיכרון, אני חושב שהשנה יש שינוי דרמטי. יש הרבה אירועי זיכרון לחרדים חלקם מיועדים לציבור הרחב וחלקם מיועדים לקהילות ולמוסדות חינוך ספציפיים. לגבי יום העצמאות, נראה לי שבאופן כללי אין בחברה הכללית הרבה שמחה והתלהבות, ואני לא רואה שום דבר מיוחד בקהילה החרדית. אני כן חושב שיש יותר תחושה של הזדהות עם המדינה וכלל החברה, אבל כאמור זה דוקא מתבטא כעת יותר ביום הזיכרון ופחות ביום העצמאות".

עוד הוסיף הרב כהן: "את יום העצמאות יש שתי דרכים לציין, דתית וחילונית. הדרך הדתית היא תפילה חגיגית, הלל וקריאת התורה. הדרך החילונית היא טיולים ומנגל. לחרדים יותר קשה לציין את יום העצמאות באופן דתי ויותר קל להם עם האופן החילוני. לכן במהלך השנים, החרדים המודרנים המציאו משהו חדש, 'יום שכולו תורה', עם הרבה כיבוד ובהרבה מקומות גם מנגל. אני מתאר לעצמי שזה יקרה גם השנה, אבל אני לא יודע אם זה יהיה יותר משנים עברו או אותו דבר או פחות".

במכון לנתוני אמת מוצאים עלייה בתחושת המעורבות של החברה החרדית, צילום: המכון לנתוני אמת

אהרון קליין הוא אברך המתגורר בגבעת שאול בירושלים. הוא מרגיש קשר חזק ליום הזיכרון ופחות ליום העצמאות. "לתחושתי ממה שרואה ומרגיש במקומות שבהם אני נמצא. ליום הזיכרון מחוברים יותר, יש יותר קשב, רגישות והבנה שגם כך במגמת עלייה בשנים האחרונות, והשנה יותר. לעצמאות פחות. לתחושתי היו שנים יותר של חיבור. השנה הזו קצת חיזקה את התפיסה החרדית של גלות, מדינת חסות, אם אלוהים לא ישמור עיר וכו'. יש משקל קטן ליום העצמאות לעומת יום הזיכרון שתופס את עיקר החיבור. זה נושא ששווה לדון בו. אנחנו עצובים על דברים זהים ושמחים על דברים שונים".

"אני חשה השנה קשר חזק ליום הזיכרון", אומרת תהילה, תלמידת סמינר מבני ברק. "במיוחד לאור כך ששני בני דודיי נרצחו ב-7 באוקטובר. בנוגע ליום העצמאות, גדלתי במשפחה חרדית, תמיד הייתי אדישה לחילוקי דעות על חגיגות. אף פעם לא חגגתי עצמאות כי אני נוטה יותר לצד שהמדינה לא ממש בכיוון. במיוחד השנה הקשה הזאת שהראתה לנו כמה המדינה ומי שיושב שם למעלה לא באמת יש לו את הכוח לשלוט. כמה יש מלחמות כל הזמן על החרדים, כמה הסטטוס קוו רק נשבר ונשבר. בקיצור, יש לנו דרך עוד לעצמאות. עם זאת, אני אציין שאני אוהבת את הארץ ואת המדינה ומעריכה כל כך את הפועלים למענה! אבל יש לנו עוד דרך לעצמאות ושלום בתוך עצמנו", הוסיפה.

במכון לנתוני אמת מוצאים עלייה בתחושת המעורבות של החברה החרדית,

"יום הזיכרון עצוב יותר מכל שנה, אבל לגבי יום העצמאות תמיד יש איזושהי הרגשה של שמחה שיש לנו מדינה השנה. אני ממש לא מרגישה את זה, אין לנו באמת שום עצמאות. כולם שונאים אותנו. אמריקה שולטת על ההחלטות המדיניות שלנו. אנחנו לא באמת יכולים להילחם באויבים שלנו", מוסיפה יהודית כגן מבית שמש, אימא לחמישה ילדים. לדבריה, "אז עצמאות אין לנו, כן יש מדינה שיש בה הרבה יהודים. אבל זה כבר משהו אחר. אז אין ליום הזה שום משמעות משמחת. אולי אפילו עצובה יהיה יותר מדויק".

"גדלתי בבית חרדי חסידי וציוני, אני נכדה לסבא ניצול שואה", אומרת פייגי, המשתייכת לחסידות מפורסמת. "אז הוא ואנחנו היינו מאוד ציונים, והיינו חוגגים כל שנה את יום העצמאות וכו'. אבל מ-7 באוקטובר אנחנו הרבה פחות ציונים, גם סבא שלי שהוא ניצול שואה אמר לנו את זה אחרי תחילת המלחמה.

"יום העצמאות הוא יום מיותר בעיניי ומגוחך, קודם כל אין לנו עצמאות. כל דבר צריכים אישורים ממיליון מדינות כמו ארצות הברית. דבר שני, מי שיושב בראש צריך לעוף, אין שום הרתעה על האויבים שלנו ואנחנו בגלות מטורפת על ידי הערבים, אז אין לי מה לחגוג עצמאות כשזה מה שקורה במדינה שלנו.

"לגבי יום הזכרון זה משהו אחר, כי נפלו ונופלים גיבורים. עם מדינה ובלי מדינה, הם היו ונשארו גיבורים אז צריך להזכיר ולזכור אותם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר