"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עבודתם אומנותם: רבע מבני הישיבות דיווחו שהם עובדים בשכר במקביל לישיבה
מחקר עומק של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף: חמישית מתלמידי הישיבות "הרגילות" שבהן מונהג אורח חיים תורני מוקפד דיווחו על כך שהם עובדים בעבודות שונות • מרביתם בעבודות מזדמנות, חלקיות ולא-מקצועיות • מחנכים ותלמידים חרדים מעריכים כי הרוב לא יצליחו להתמיד יותר משנים ספורות בלימודים וישתלבו בצורה כזו או אחרת בשוק התעסוקה שנים ספורות לאחר נישואיהם
תלמידי ישיבה. צילום: ליאור מזרחי

עבודתם אומנותם: רבע מבני הישיבות דיווחו שהם עובדים בשכר במקביל לישיבה

מחקר עומק של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף: חמישית מתלמידי הישיבות "הרגילות" שבהן מונהג אורח חיים תורני מוקפד דיווחו על כך שהם עובדים בעבודות שונות • מרביתם בעבודות מזדמנות, חלקיות ולא-מקצועיות • מחנכים ותלמידים חרדים מעריכים כי הרוב לא יצליחו להתמיד יותר משנים ספורות בלימודים וישתלבו בצורה כזו או אחרת בשוק התעסוקה שנים ספורות לאחר נישואיהם

מירב סבר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

על רקע סערת חוק הגיוס, וזעמם של אנשי המילואים על כוונת המדינה לפטור משירות אלפי חרדים צעירים, מפרסם היום (שני), המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר עומק איכותי שביקש לבדוק בין היתר האם בחורי הישיבות אכן רק לומדים כל היום במסגרת '"תורתם אומנותם" - או שהם גם עובדים.

גנץ מאיים%3A "אם חוק הגיוס יעבור בכנסת - לא נהיה חברים בממשלה"

המחקר נשען על מערך מחקר משולב שכלל סקר כמותי שהקיף כ-530 תלמידי ישיבות בני 17-23 ממגוון זרמים וקהילות, נדבך איכותני שכלל ראיונות עומק עם 15 מחנכים ורבנים חרדים, וכן שתי קבוצות מיקוד בהן השתתפו 16 תלמידי ישיבות מרקע ליטאי וספרדי כאחד.

במחקר חולקה ההבחנה בין שתי תתי-אוכלוסיות של תלמידי ישיבות: תת הקבוצה הראשונה, של הישיבות "הרגילות", בהן לומדים מרבית התלמידים בישיבות רגילות של הזרם החרדי המרכזי בהן ישנה הקפדה רבה על סדרי הלימוד, סגנון לבוש ואורח חיים תורני מוקפד.

הדרך לחוק הגיוס, צילום: אורן בן חקון
מה כוללת הטיוטה?, צילום: אורן בן חקון

תת הקבוצה השנייה, שייכת לישיבות "הרכות" בה לומדים כ-8,320 תלמידים (כ-19% מכלל תלמידי הישיבות) בכ-130 ישיבות. אלו נועדו לצעירים המתקשים ללמוד לאורך כל היום לימודי הקודש, הלחץ הלימודי בהן מופחת ויש גם שיעורי עזר ופעילויות חברתיות שאינן מקובלות בעולם הישיבות ('ישיבות רכות').

עבודה בשכר במהלך הלימודים בישיבה

כחמישית (21%), מהלומדים בישיבות הרגילות דיווחו על כך שהם עובדים בעבודות שונות במקביל ללימודיהם בישיבה. מרביתם עובדים בעבודות מזדמנות, חלקיות ולא-מקצועיות. בקרב הלומדים בישיבות רכות, רוב גדול של התלמידים (75%) עובדים במקביל ללימודיהם בישיבה. קרוב למחציתם (43%) דיווחו כי הם עובדים בעבודות מזדמנות וחלקיות ושליש דיווחו כי הם עובדים באופן קבוע.

מחאת חרדים מחוץ ללשכת גיוס ירושלים, צילום: אורן בן חקון

בסך הכול כרבע (24%), מכלל תלמידי הישיבות שענו על הסקר עובדים לעיתים רחוקות ועוד כעשירית (9%), עובדים לעיתים קרובות או באופן קבוע. חשוב עם זאת להדגיש כי מדובר בדרך כלל בעבודות לא מקצועיות שאינן דורשות ניסיון תעסוקתי או תעודה פורמלית, והן גם אינן מקנות (בדרך כלל), מיומנויות וניסיון תעסוקתיים איכותיים העשויים לסייע לצעירים אלו בהמשך דרכם, זאת מאחר והרבנים וראשי הישיבות הרגילות מתנגדים לעיסוקים נוספים העלולים להסיט את התלמידים מהלימוד התורני.

מוטיבציות לעבודה ולימודי חול: רוב (72%), הלומדים בישיבות רכות ו-52% מהלומדים בישיבות רגילות מעריכים כי מרבית חבריהם לא יתמידו שנים רבות לאחר נישואיהם בלימודים במסגרת תורנית.

מחנכים ותלמידים חרדים בישיבות שרואיינו במסגרת המחקר מעריכים כי הרוב לא יצליחו להתמיד יותר משנים ספורות בלימודים בכולל (ישיבה לגברים נשואים) וישתלבו בצורה כזו או אחרת בשוק התעסוקה שנים ספורות לאחר נישואיהם. הערכה זו מתווספת לממצא אחר שהראה כי רוב תלמידי הישיבות (84%) מעוניינים בידע על שוק העבודה, על מסלולי לימוד והכשרה ועל משרות מבוקשות במשק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...