כמה טוב ששבתם הביתה: המבצע שייזכר כנקודת המפנה בהכרעת חמאס
הפרסום על חילוץ החטופים הגיע יחד עם נפילתם בקרב של שני חיילים בקרבות ולמרות העצב, יש כאן ניצחון • המבצע הזה יכול להשיב את האמון שהופר בין ההנהגה והאזרחים ולהשפיע הן על המו"מ לשחרור החטופים והן על הכניסה לרפיח
Your browser doesn’t support HTML5 audio
 |  |
כשאורי מגידיש שוחררה, תגובתי הספונטנית היתה ריקודי שמחה ובכי עז. הפעם חלפו כמה שעות עד שדמעות גיל בקעו ממני. הבשורה המשמחת על מבצע חילוץ החטופים המזהיר נמהלה בהודעה על נפילתם בקרב בחאן יונס של עדי אלדור ואלון קליינמן, לוחמי מגלן. לא יכולתי להסיר את מבטי מחיוכו שופע הקסם של עדי, וממאור פניו הקורנות של אלון, שני חברים שיישארו לעד בני 21. חיים צעירים שנגדעו, חלומות שנקטפו.
אבל אז פורסמה תמונה עוצרת נשימה מבית החולים, ומולה גיל ורעדה אחזוני, ומעיין הדמעות פרץ. שעות הבטתי בצילום הזה, שיש בו משהו מתמונת הניצחון והנחמה.
מימין לואיס, בלי משקפיו, ובלי קילוגרמים רבים, שנשרו ממנו בתקופת השבי, אבל עם חיוך מאוזן לאוזן, יד ימינו קפוצה במין אגרוף של נחישות ושמחה, וידו השנייה מונחת ברכות על כתפה של קלרה, בת זוגו. קלרה לשמאלו, מתרפקת על בן זוגה ועל אחיה, פרננדו, שמימינה. ידיה על ברכי שני יקיריה, וחיוכה מעיד שרק עכשיו שוחררה באמת מן השבי. פרננדו בין שתי אחיותיו, קלרה וגבריאלה, שדוף, פניו מוארות, עיניו עצומות וכל כולו מרוכז ברגע הבלתי נתפס הזה, ובנשיקה שגבריאלה, אף היא פדוית שבי, מדביקה לו. כמה טוב ששבתם הביתה. מי ייתן ונראה במהרה תמונות רבות כאלה.
על המבצע הזה חשוב לומר תודה לריבונו של עולם, ותודה ללוחמי צה"ל, שב"כ והמשטרה, המחרפים נפשם יום ולילה להכרית אויב ולרומם את כבוד ישראל ולהוליכו קוממיות בארצו. אתם, גיבורי החיל, לא רק הצלתם חיים, אלא גם עשיתם להשבת האמון שהופר בין אזרחי ישראל למנהיגיהם. הכרת תודה מגיעה גם לדרג המדיני, שאחרי הכל מנהל את המערכה הזו בנחישות ובחוכמה. עבור נתניהו מדובר גם בסגירת מעגל אישית, חזרה לאתוס של ימי מבצע יונתן.
להצלחת מבצע החילוץ, דווקא בתזמון הזה, יש חשיבות אסטרטגית, ולהערכתי הוא ייזכר כנקודת מפנה בהכרעת חמאס. החשיבות היא כפולה, הן בהשפעה על המו"מ לשחרור החטופים והן בכניסה לרפיח, המעוז האחרון של חמאס. היא מוכיחה לעזתים שאם הנהגתם תמשיך לאחוז בנוקשות עיוורת בתנאים בלתי אפשריים לשחרור החטופים, המחיר על כל חטוף לא יהיה עשרות אסירים משוחררים, אלא מחבלים מחוסלים בעזה.
היפוך הקערה כאן הוא דרמטי, מכה אנושה למורל העזתי וזריקת עידוד לעוז הרוח הישראלי. המבצע גם מוכיח שישראל לא חוששת לפעול ברפיח ונחושה לטפל בציר פילדלפי, עורק החיים של חמאס. העזתים מבינים שזאת תחילת הסוף של שלטון חמאס, והם החלו לעזוב מיוזמתם את רפיח ולנדוד למרכז הרצועה. ישראל צריכה למנף את הצלחת המבצע כדי לפעול בהקדם ברפיח, ומייד אחר כך לממש את ההישג הצבאי לעמדת כוח במשא ומתן לשחרור כל החטופים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו