"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם השכולה במסר נוקב: "נחזור הביתה רק אם השרים והח"כים יתחייבו לגור בעוטף עזה או בשדרות במשך שנה"
אליאנה הרשטיין, תושבת שדרות ואמו של דולב סוויסה שנרצח ב-7 באוקטובר, כתבה מכתב פתוח ומלא כאב לחבריה שפונו מבתיהם • "כולנו סובלים מהתקפי חרדה מכל נקישה בדלת" • היא גם מעלה תנאי לחזרתם הביתה: שמקבלי ההחלטות יעברו עם משפחותיהם בסמוך לגבול עם עזה
עבודות פינוי אחרי מתקפת שבעה באוקטובר בשדרות (ארכיון). צילום: יוסי זליגר

האם השכולה במסר נוקב: "נחזור הביתה רק אם השרים והח"כים יתחייבו לגור בעוטף עזה או בשדרות במשך שנה"

אליאנה הרשטיין, תושבת שדרות ואמו של דולב סוויסה שנרצח ב-7 באוקטובר, כתבה מכתב פתוח ומלא כאב לחבריה שפונו מבתיהם • "כולנו סובלים מהתקפי חרדה מכל נקישה בדלת" • היא גם מעלה תנאי לחזרתם הביתה: שמקבלי ההחלטות יעברו עם משפחותיהם בסמוך לגבול עם עזה

שירית אביטן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בשבוע האחרון, התרבו דיווחים ושמועות על התקדמות במשא המתן מול חמאס על עסקת החטופים והפסקת האש שכרוכה בה. בעקבות זאת, עלו לדיון מחודש בפורומים רשמיים ובקבוצות וואטספ של תושבי עוטף עזה ושדרות שפונו מבתיהם, רעיונות להשיב את תושבי היישובים שפונו לבתיהם. התגובות לרעיון זה היו מעורבות ונעו בין תמיכה לבין שלילה גורפת.

אליאנה הרשטיין, תושבת שדרות, עובדת עירייה ואמו של דולב סוויסה ז"ל,שנרצח ב-7 באוקטובר בשדרות עם אשתו אודיה ז"ל, לעיני שתי בנותיהן הצעירות, כתבה מכתב פתוח לתושבי האזור, ובו העבירה מסר ברור: אנחנו נחזור לשדרות רק אם נבחרי הציבור יעבור לגור פה בעצמם.

כך כתבה הרשטיין: "מאז ה-7 באוקטובר, כל תושבי שדרות והעוטף סובלים מהתקפי חרדה, ברמה כזו או אחרת. מי שהמחבלים היו בשכונה שלהם וניסו להיכנס לביתם (כמוני, למשל), חווים התקפי חרדה מכל נקישה בדלת... כל מרכזי החוסן בעיר לא יצליחו לטפל בטראומות החמורות שאנחנו סובלים מהן אחרי 20 שנות קאסמים ואחרי חדירת מאות מחבלים שביצעו בנו טבח נורא, אחרי שנותרנו בלי כל הגנה".

ילדי שדרות מפונים במלון "גרנד קורט" בירושלים, צילום: אורן בן חקון

"צריכים לקבל התחייבות אמיתית"

"המחבלים בעזה מצהירים על תכניתם לחזור על מה שעשו לנו בשבת השחורה - והם יעשו זאת אם המדינה לא תחסל את כולם", היא הוסיפה. "בגלל זה תושבי שדרות והעוטף צריכים לקבל התחייבות אמיתית ממקבלי ההחלטות במדינה שאם נחזור הביתה, נוכל לחיות פה בביטחון ולישון בלילה מבלי להיבהל מכל רעש קל".

גלנט%3A "תושבים המתגוררים במרחק 7-4 מהרצועה יוכלו לחזור הביתה החל מינואר" %2F%2F שחר יורמן

"לדאבוני, למקבלי החלטות לא אכפת באמת מביטחוננו והם מנסים לפתות אותנו בכסף לחזור הביתה, כנראה כי נמאס להם לשלם לבתי מלון או לדירות שכורות עבורנו. גם לנו נמאס להיות בבית מלון. זה משהו נחמד לחופשה של כמה ימים, אבל זה לא תחליף לבית – בטח לא למשפחות שכולות...", הסבירה הרשטיין את המציאות הבלתי-אפשרית של המפונים, "אבל למרות הכל עדיף לנו להישאר רחוק מהבית, כי כל הקשיים האלה מתגמדים מול הסכנה התמידית לחדירת מחבלי עזה".

הרשטיין מציעה במכתבה הפומבי תנאי ייחודי לחזרת תושבי האזור לבתיהם: "אם כל השרים בממשלה וכל 120 חברי הכנסת יתחייבו לגור עם משפחותיהם בשדרות ובעוטף לתקופה מינימלית של שנה, נשקול להסתכן ולחזור גם אנחנו לבתים שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...