"אפס סבלנות לפתרונות ארעיים": מחקר חדש חושף - 40% מתושבי הצפון המפונים לא מתכננים לחזור לבתיהם

מחקר שערך בימים אלה מרכז הידע האזורי של המכללה האקדמית תל-חי ואשכול רשויות גליל מזרחי, בשיתוף עם קרן רונלד ראודברג ושותפות קהילות קנדה אצבע הגליל, מגלה תמונת מצב מדאיגה של תושבי הגליל המזרחי, שבחלקם מתמודדים כבר יותר משלושה חודשים עם האתגרים והקשיים, שמולידה הלחימה הממושכת מול חיזבאללה, בגבולה הצפוני של המדינה, ובחלקם עם האתגרים והקשיים של היותם מפונים מבתיהם.

המחקר נערך בין כלל תושבי הגליל המזרחי, והשתתפו בו כ-2,000 נשאלים מכלל רשויות האשכול, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית הגליל המזרחי. כ-90% ממשתפי המחקר הזדהו כיהודים, והשאר הינם דרוזים, מוסלמים או נוצרים. כמו כן, כ-48% מהמשתתפים נשארו להתגורר בישוב מגוריהם, ואילו היתר (כ-52%) פונו או התפנו עצמאית מהאזור.

מצפים לקבל מענה מידי

מהמחקר עולה כי הגורם שיתרום לתחושת הביטחון הינו יישום החלטה 1701, הרחקת כוחות החיזבאללה מגדר הגבול ופגיעה בתשתיות הטרור תוך הבטחה שחיזבאללה לא יפעל באזור המפורז בדרום לבנון. כמו כן, בסקר עלו הטענות כי בניית ממ"דים והצבת כוחות צבא ביישוב לא יתרמו לתחושת הביטחון של התושבים.

הסקר, שנערך במכללת תל חי, בחן את הפוסט טראומה ממנה סובלים תושבי הצפון. 48% מהתושבים המפונים, ו-54% מהתושבים שפונו באופן עצמאי, דיווחו כי הם סובלים מפוסט טראומה. 88% מבעלי העסקים בגליל המזרחי דיווחו על פגיעה חמורה במצבם הכלכלי, והכנסותיהם ירדו לפחות ב-50%.

יו"ר אשכול גליל מזרחי וראש המועצה האזורית מבואות החרמון, בני בן-מובחר, מסר: "תוצאות המחקר ממחישות באופן ברור כי אין בכוונת תושבי הגליל המזרחי לשוב לבתיהם עד להשגת בטחון מוחלט באזור. חוסן קהילתי הינו הבסיס לחיים שלנו. לצד האמון המלא שיש לנו בכוחות הביטחון, אנו דורשים פתרון צבאי-מדיני אחראי לתושבים. יש לנו אפס סובלנות לפתרונות ארעיים, עלינו כרשויות וגורמי ממשלה מוטלת האחריות לחזק את התושבים, לתמוך בהם ומעל לכל לשמור על חוסנם וביטחונם".

"תושבי הגליל המזרחי מצפים לקבל מענה מידי ומיטבי שיאפשר את התנאים הנדרשים להשבתם לביתם, ואשר יש בו כדי לשקם, להצמיח ולהביא לפיתוח כלכלי-חברתי, פיזי ודמוגרפי של האזור," אמר בן-מובחר. "לשם כך נדרשת התערבות ותמיכה משמעותית מצד משרדי הממשלה ויפה שעה אחת קודם".

לדברי ד"ר איילה כהן, מרצה בכירה בחוג לעבודה סוציאלית המובילה את המחקר ביחד עם ד"ר נועם כהן: "המחקר מציג תמונת מצב מדאיגה מאוד. המדינה ניסתה באמצעות הפינוי להגן על ביטחונם האישי של תושבי קו העימות, אולם חוסן אישי איננו מתבסס רק על ביטחון אישי. הוא מורכב גם מחוסן מנטלי, ריגשי ורוחני, שכנראה נפגעו מאוד כתוצאה מהניתוק מהבית, מהסביבה המוכרת וגם מהקהילה התומכת".

עוד הוסיפה כי "תושבי הצפון מתמודדים עם קשיים רבים של שהות ממושכת בחדרים בבית מלון ובעיקר שרויים בחוסר ודאות גדול, כשלא ברור להם מה צופן העתיד".