השר שהשפיע יותר מראש ממשלה: פרידה מאמנון רובינשטיין

אמנון רובינשטייןלא היה ראש ממשלה. הוא גם לא היה שר הביטחון. אבל הוא היה אחד השרים הטובים בתולדות המדינה.מתוך העמדות הלא נורא מכריעות שלו כשר התקשורת ואחר כך שר החינוך ואחר כך "סתם" חבר כנסת שמתמחה בנושאי חוקה, הוא השפיע על חיי האזרחים בישראל יותר מראשי ממשלה.

רובינשטיין היה פנומן ייחודי. הוא היה פובליציסט בכיר משך שנים, הוא היה פרופסור למשפטים מהמשפיעים ומהמוערכים ביותר, והוא היה גם פוליטיקאי. למרות הערכתו הרבה לתנועת המחאה שהוביל מוטי אשכנזי אחרי מלחמת יום הכיפורים, הוא הבין שצריך ללכלך את הידיים ולהיכנס לפוליטיקה. אין דרך אחרת בדמוקרטיה.

במלחמת יום הכיפורים הוא חזר משהייה בשיקגו וגויס כדי להיות מלווה של עיתונאים זרים. כך ראה את המלחמה מהקו הראשון וראה את הקרבות מקרוב, כולל טנקים נפגעים ומטוסים נופלים. "ראיתי כאן רעידת אדמה", הוא אמר בשיחה ב-2010 עם מישאל חשין ודניאל פרידמן. בביקור במה שנקרא אז "אפריקה", כלומר מעבר לתעלה, "ראיתי הרבה חיילים ממורמרים... אמרתי שהממשלה לא מבינה מה קורה כאן. גולדה בעיקר היתה עיוורת לגמרי לעניין הזה והיא דבקה בדיין כמו במלאך מושיע".

הוא הקים אז את שינוי, שהיתה בהמשך חלק מד"ש וממחוללי המהפך. לאחר פרסום דוח אגרנט, שהגן על הדרג המדיני, תקף את הדוח. אבל עמדתו לא היתה חד-משמעית לגבי נושא ועדות החקירה: "אני לא חושב שוועדת חקירה צריכה להמליץ המלצות שיש להן משמעויות פוליטיות. זו צריכה להיות הכרעה של הדרג הפוליטי. אבל יש מקום שוועדה כזאת תקבע עובדות... בדמוקרטיה אידיאלית לא צריך כלל ועדות חקירה, כי הציבור צריך לחרוץ דין ממשלתו".

יש תופעות שלאנשים בימינו קשה לדמיין שהתקיימו בימי שלטון המערך, מפא"י. למשל, המתנה בתור של שנים לקבלת טלפון פרטי בבית. התורים הארוכים והמחסור בצורכי יסוד כאלה, כולל היעדר טלפונים ציבוריים מתפקדים, היו משיטות משטר תנועת העבודה להכפיף את האזרחים. ב-84' שמעון פרס כראש ממשלה ראשון ברוטציה חשש מאוד מרובינשטיין כשר תחבורה, כיוון שהתכוון להנהיג תחבורה ציבורית בשבת. אז מינו אותו לשר התקשורת, ורובינשטיין לקח את הכדור והבקיע את אחד הגולים שרק מעטים עוד זוכרים: הפרטת בזק, וכפי שציין, לא היו עוד תורים להתקנת טלפון.כשר החינוך בימי רבין ואחריו פרס באמצע שנות ה-90 הוא חולל את מהפכת המכללות. כל מה שהאוניברסיטה הפתוחה נכשלה בו, לפתוח את המסלול האקדמי לסטודנטים שהאוניברסיטאות הממוסדות הפלו נגדם, רובינשטיין ביצע באמצעות המכללות. הוא פשוט היה בעל כושר ביצוע מבלי להיות בולדוזר.

"רובינשטיין היה בין הראשונים שהצביעו על התופעה של עליית האקטיביזם השיפוטי הגורף", כתב פרופ' מנחם מאוטנר בספר "משפט ותרבות". ב-1987 פרסם ב"הארץ" סדרת מאמרים בשם "המשפטיזציה של ישראל". במאמרו (5.6.1987) הוא כתב על בית המשפט העליון: "ספק רב אם יש עוד מוסד שיפוטי אחד בעולם, מלבד בית המשפט הפדרלי העליון בארה"ב, שפעלתנותו ומעורבותו בענייני מדיניוות היא כה רבה. חייבים לקבוע ללא היסוס כי על ישראל עובר תהליך מדהים של משפטיזציה עמוקה, שאין דומה לה ואין מקביל לה".

הוא נולד בבית ציוני רוויזיוניסטי והיה אחד מאחרוני אנשי השמאל הליברלי שהיו גם ציונים לאומיים קנאים.