נתונים מדאיגים: עלייה בשימוש ישראלים בחומרים ממכרים מאז טבח 7 באוקטובר

סקר שערך המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) כחודש לאחר אירועי 7 באוקטובר, ושממצאיו הגיעו לידי "ישראל היום", חושף עלייה חדה ומדאיגה מאוד בשימוש של הישראלים בחומרים ממכרים.

הסקר נערך בקרב כ־1,000 איש, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית (גילי 18-70). מהסקר עולה כי חמישית מכל הישראלים - כמעט מיליון איש - העלו את היקף השימוש שלהם בחומרים ממכרים (אלכוהול, סמים ותרופות מרשם) בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ו־3.3% מתוכם - כ־162 אלף ישראלים - התחילו להשתמש לראשונה בחייהם, או חזרו להשתמש לאחר הפסקה.

מהסקר עולה כי רוב העלייה בשימוש נוגעת לתרופות הרגעה ושינה, לאלכוהול, לקנאביס ולמשככי כאבים. בתרופות ההרגעה והשינה נמצא הזינוק החד ביותר, גם בהיקף השימוש וגם בהיקף האנשים שחזרו להשתמש או שהתחילו לראשונה בחייהם: כמעט חצי (45%) מהישראלים שהעידו בסקר כי השתמשו בתרופות הרגעה ושינה במהלך חייהם, דיווחו כי העלו את היקף השימוש או המינון מאז פרוץ המלחמה, ו־1.9% - כמעט 94 אלף איש - התחילו להשתמש בתרופות הרגעה או חזרו להשתמש בהן בעקבות אירועי 7 באוקטובר.

בין הנתונים המעניינים שעלו מהסקר ניתן לראות כי אצל אנשים שנחשפו ישירות לטראומה - אנשים שהיו בזירות, כמו תושבים, אנשי כוחות הביטחון, ההצלה והרפואה ואנשים שטיפלו בגופות ובפצועים, או אנשים שיש להם קשר ישיר לנפגעים או שנחשפו לתכנים אלימים באמצעות המדיה - נצפתה רוב העלייה בשימוש בחומרים ממכרים.

חשיפה ישירה או עקיפה

עוד נמצא במחקר כי קיים קשר ישיר בין רמת המצוקה שאנשים חוו בעקבות החשיפה לאירועים הקשים לבין הפנייה שלהם לחומרים. למעשה, העלייה בשימוש בחומרים אינה ייחודית רק לאנשים עם רקע נפשי קודם. חצי מהישראלים שנחשפו באופן ישיר לאירוע דיווחו על עלייה בשימוש בחומרים ממכרים. החומרים הבולטים שבהם נעשה שימוש, כאמור, הם אלכוהול (11.7%), כדורי הרגעה ו/או שינה (5.8%), קנאביס (3.9%) ומשככי כאבים (2.1%).

פרופ' שאולי לב רן, מייסד שותף ומנהל אקדמאי של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA), אומר: "בתקופה זו, האוכלוסייה נמצאת בסיכון יתר לעשות שימוש מופרז בחומרים, ובמיוחד בחומרים מרגיעים. ככל שאנשים נחשפו בצורה ישירה יותר לאירועים - כך הסיכון גדול יותר.

"אנחנו עדיין בתוך המלחמה, וככל שיש יותר סטרס, ובמיוחד סטרס מתמשך, אנשים מחפשים דרך להרגיע את עצמם. הבעיה עם החומרים הממכרים היא שהם יעילים לטווח הקצר ומזיקים לטווח הארוך, ומגבירים את הסיכוי לפתח תלות ככל שעושים בהם שימוש מופרז. השימוש המופרז בחומרים פוגע בחוסן, בהתמודדות ובהחלמה הטבעית מהחשיפה לאירועים".

לב רן מתייחס גם למענה שהמדינה תצטרך לתת למאות אלפי האנשים שכבר נמצאים במצוקה, ואומר: "כשבאים לתכנן את המענים הלאומיים, צריכים להבין שלא כולם זקוקים לאותם הדברים.

"בתקופה הזו כדאי לחשוב מחדש, ואולי גם להסתכל אחרת על עתיד בריאות הנפש, כי מעבר להקצאת משאבים - נצטרך גם לחשוב על דרכים יעילות להנגשת הטיפול להמונים. מערכת בריאות הנפש פתחה את המערכה הזו בחסר, ואנחנו בבעיה מאוד גדולה.

"המונים יצטרפו, אבל לא כולם יצטרכו את אותו הדבר, ויש פה הזדמנות לחשוב ולתכלל אחרת את המערכת בצורה שתאפשר טיפול מותאם להמוני האנשים. זהו צו השעה".