"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"עיר שלמה מצדיעה": לוחם 669 סגן שי איילי הובא למנוחות
מאות תושבי אשקלון עמדו בצמתים עם דגלי ישראל • ראש העיר ספד: "תמיד הגיע לאן שרצה"

Loading...

צילום: אחי בנאי

תיעוד מרגש

"עיר שלמה מצדיעה": לוחם 669 סגן שי איילי הובא למנוחות

מאות תושבי אשקלון עמדו בצמתים עם דגלי ישראל • ראש העיר ספד: "תמיד הגיע לאן שרצה"

איליה יגורוב
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

דרכו האחרונה:מאות תושבי אשקלון ליוו למנוחת עולמים את סגן שי איילי ז"ל, צוער בבה"ד 1 ולוחם ביחידת 669 שנפל בקרב בצפון הרצועה. התושבים אחזו בדגלי ישראל ועמדו איתם ברחבי העיר.

איילי ז"ל לצד הפרידה ממנו בעירו, צילום: אלדד עובדיה ודובר צה"ל

ראש העיר תומר גלאם ספד לו: ״שי היה מטובי בניה ובנותיה של העיר. בכל פעם שבה הוא סימן לעצמו מטרה, כשכיוון גבוה - תמיד הגיע לאן שרצה. כשאנחנו בוכים על נפילתו, אנחנו בוכים על כל הטוב שהלך מאיתנו. על מי ועל מה שהוא יכול היה להיות".

״שי, בן הזקונים במשפחתו, כבר לא יחזור הביתה, הוא כבר לא יחבק את אמו או יישב לשיחת חולין עם אביו, הוא כבר לא יצחק ויצחיק כמו שהיה יודע, הוא כבר לא יחלום או יגשים. הוא לא יתחתן ולא יקים בית בארץ שכל כך אהב, אותה הארץ שלמענה נפל.

״משפחה יקרה, הצער אין לו סוף. מהרגע שבו נשמעו הדפיקות על הדלת קרס עליכם עולמכם, הצבעים היטשטשו, הכל הפוך לאפור ובלב שלכם נפער חור. חור ששום דבר לעולם לא יוכל למלא.

״מילים לא יוכלו לנחם אתכם, אבל מילים הן כל מה שיש לנו. כל אחת ואחד מתושבי אשקלון מבקשים היום, ביום הנורא הזה, ביום שבו התהפכו העולמות ואתם טומנים את בנכם, אהובכם - ביום הזה אנחנו מבקשים לנחם אתכם, לחבק אתכם ולתמוך בכם. לעמוד לצדכם כתף אל כתף, להביט בעינכם הדומעות ולהצדיע לכם על קורבנכם הקשה מנשוא.

״מעתה, אתם חלק ממשפחת השכול, משפחה גדולה מדי. משפחה שלא בחרתם להיות בה. משפחה שטובי בניה ובנותיה הקריבו את חייהם למעננו. למען חיינו בארצנו. למען חיינו בעירנו.

״אנחנו לא ששים אליי קרב. אבל אל מול חלאות האדם, ארגוני הטרור האכזריים שלא בוחלים בשום אמצעי - אנחנו נחושים ונכונים להגן על מולדתנו ועל עתידנו בארץ אבותינו.

״שי, אשקלון מצדיעה לך. ה׳ יקום דמך ודמם של כל לוחמינו הגיבורים והטהורים. תהיי נשמתך צרורה בצרור החיים לעד״, כתב גלאם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...