"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ארגוני החברה האזרחית מוכיחים את צדקת קיומם
הקושי המרכזי הוא בקרב משפחות, כאלו עם ילדים, אשר רוצות להבטיח לילדיהם בראש וראשונה ביטחון ועל כן תולים את חזרתם ביכולתם לקבל את הביטחון המלא
צוות המתנדבים במטע האבוקדו בקיבוץ ניר עוז . צילום: ללא
מלחמת חרבות ברזל

ארגוני החברה האזרחית מוכיחים את צדקת קיומם

הקושי המרכזי הוא בקרב משפחות, כאלו עם ילדים, אשר רוצות להבטיח לילדיהם בראש וראשונה ביטחון ועל כן תולים את חזרתם ביכולתם לקבל את הביטחון המלא

עינת רובינשטיין
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אירועי השבעה באוקטובר ייזכרו לעד כאחד האסונות הגדולים שחווינו כעם וכמדינה. נדמה כי הראשונים להתעשת מההלם היו ארגוני החברה האזרחית, שכבר באותה שבת נוראה, החלו לפעול ולהירתם בסיוע בכל תחום אפשרי.

מהר מאוד, הצטרפו והתגייסו גם רבים ממגזר העסקי שהבינו את גודל השעה, קיצרו בירוקרטיות, הקצו כספים ותרומות והעבירו משאבים למלא את הצרכים המרובים והחדשים שנוצרו. "מתן משקיעים בקהילה", כארגון חברתי שמומחיותו היא בחיבור עסקים וקהילה, היה מהרגע הראשון כתובת מרכזית לחיבור בין תרומות המגזר העסקי והצרכים הבוערים.

תקופת הקורונה כבר לימדה אותנו מעבר מהיר, ממצב שגרה למצב חירום, וכמו אז ראינו כי, ארגונים חברתיים בעלי תשתית חזקה, הצליחו להגיב במהירות ולממש דרכי פעולה תוך התאמה למצב ויצירת פתרונות למציאות האיומה אליה נקלענו.

תוך 24 שעות ישראל שינתה את פניה, ונאלצנו ללמוד טרמינולוגיה שכאילו לקוחה מעולם מקביל, כזו שלא שיערנו שנאלץ אי פעם ללמוד: 1400 הרוגים, 240 חטופים, ישובים שנכבשו לשעות ארוכות ועשרות אלפי מפונים – עקורים בארצם.

בימים הראשונים היה ברור שאין זמן. שיש לתת מענה לצרכים הבסיסיים ביותר. וכך בשותפות של מתן עם החברות העסקיות שאנו מלווים בכל הנוגע לקהילה נתנו פתרונות מיידים: מפתרונות מערכתיים כרכישה וחלוקה של למעלה מ 1500 טאבלטים לילדי העוטף, מאות מחשבים ניידים למשפחות המפונות, הקמת 15 גני ילדים ומתחמי חינוך לילדים המפונים באילת וים המלח, הקמת חדרי משחקים במלונות וכיתות ממוחשבות ועד פתרונות לצרכים בסיסיים כחיתולים לתינוקות, סלי מזון מותאמים לקשישים, ביגוד, ולמעשה מתן מענה לכל צורך שעלה מתוך השטח, תוך שיקוף רציף של הצרכים המעודכנים.

מעבר לתרומת החברות העסקיות עצמן, נערכים קמפיינים לגיוס תרומות עובדים, כאשר העובדים תורמים והחברה מוסיפה על תרומתם, ואף מאפשרת התנדבות עובדים, כאלו שיסייעו לכל מי שזקוק לעזרה בתקופה הנוכחית. אנו רואים את רמת המעורבות הגבוהה וההתגייסות לנתינה בכל שדרות הניהול בחברות, ובקרב כלל העובדים. בנוסף, אנו רואים גם התגייסות של חלק מהנהלות החברות היושבות בחו"ל ועובדים מארצות אחרות, המביעים סולידריות ומבקשים לתרום ולחזק אותנו כאן בישראל. ההתגייסות הזו של המגזר העסקי והחברתי גם יחד, וההבנה שנדרש מהלך בעל ראייה רחבה, מאפשרת פיתוח מגוון רחב של פתרונות זריזים ויעילים כמענה לצרכי השטח בטווח המיידי, כמו זה הרחוק יותר.

תוך מספר שבועות מועט, ניהלנו דיונים גם על תקופת הביניים ותקופת השיקום. הוצפו אתגרים חדשים כנושאי תעסוקה למפונים שכבר חודשים אינם יכולים לחזור לעבודתם, בני הנוער שנתלשו מכל המסגרות שהכירו, וקהילות שנדרשות לבניה מחדש. זהו שלב בו המיקוד עובר לפיתוח תוכניות ארוכות טווח, כאלו שנוכל ליישם גם לכשהמפונים יעזבו את בתי המלון, למגורים זמניים במקומות שונים והטמעה והשמה אחר כך ביישובי הקבע אליהם ישובו בשוך המלחמה. מתוך למידת הצרכים וקשב רב לקהילות עצמן בנינו פעילויות כמו פעילות בר ובת מצווה - במסגרתה תלמידי ו' ו-ז' יזכו לתוכנית העצמה וחוסן לאורך השנה כולה, תמיכה ב"מחנות חורף" במסגרתם אנו מאפשרים לילדים ובני נוער הפוגה בת מספר ימים, ותמיכה בצוותים מקהילות המפונים בכל הנדרש לחיזוקם וחזרה לעצמאותם.

במקביל, נערכים לשלב השיקום, בו יוכלו לשוב לישובים ולהשיב את החיים לקיבוצים, למושבים ולערים שכרגע ריקים. רבים רואים בשלב השיקום את השלב החשוב ביותר, השלב בו נבחן אם ניתן יהיה לקיים חיים בגבולות ישראל. משאבים עצומים ידרשו להבטיח את חזרתם של תושבים לבתיהם, ובכלל זה גם משאבים רגשיים של המפונים עצמם. כבר היום יש כאלו המבקשים לשוב לבתיהם, וחלקם אף עושים זאת, אולם מדובר במספרים נמוכים. כשאנו מנסים לחזות פני עתיד, עולה מהשיחות עם המפונים כי הקושי המרכזי הוא בקרב משפחות, כאלו עם ילדים, אשר רוצות להבטיח לילדיהם בראש וראשונה ביטחון ועל כן תולים את חזרתם ביכולתם לקבל את הביטחון המלא.

על המדינה באמצעות משרדיה השונים, ומנהלת תקומה, לתת את המענים הנדרשים לכל אחד ואחת מנפגעי המלחמה, ולהבטיח את השיקום הפיזי, התעסוקתי והקהילתי של כל ישוב וישוב. ואנו, הארגונים החברתיים נמשיך לחזק את השטח ואת התושבים, ולסייע בפיתוח התשתית האזרחית הנדרשת עד לתקומה המלאה.

הכותבת היא עינת רובינשטיין, סמנכ"לית עמותת "מתן – משקיעים בקהילה", ארגון חברתי, הפועל ליצירת חברה אזרחית פעילה ומעורבת, על ידי בנייה ופיתוח שותפויות להשקעה אפקטיבית בקהילה בין משקיעים – עסקים, תורמים וקרנות פילנתרופיות לבין ארגונים חברתיים, עמותות וחברות לתועלת הציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...