"נלקחת מאיתנו, אבל את הזכרונות אף אחד לא יוכל לקחת לנו": טל חיימי שנרצח בשבת השחורה הובא למנוחות

מאות רבות של אנשים הגיעו היום (שישי) לבית העלמין בקיבוץ רביבים כדי ללוות את טל חיימי מקיבוץ ניר יצחק, שנרצח בשבת השחורה, בדרכו האחרונה. 

אלה חיימי, אלמנתו של טל, ספדה לו: "טל שלי, הדבר הכי רחוק ממך הוא שאעמוד ואדבר בפורום כזה עליי ועלייך ועלינו. אבל אני מוכרחה להיפרד. ב-7 לאוקטובר גם חלק ממני מת. התפרק. ועכשיו אני צריכה לבנות מחדש. מנסה לחשוב על החיים שהיו לנו ומה אני בלעדייך. הרי היינו יותר שנים ביחד מאשר לחוד. לא יצאתי לאף אתגר בלי שתהיה לצידי. כמה יציבות הכנסת לחיי. הפכת אותי למי שאני".

"כל מה שאומרים עליך – השקט, השלווה, קור הרוח והחכמה- זה גם מה שהיית בבית ופי כמה וכמה. החוסר הוא עצום. השארת לי ארבע מתנות בדמותך. ואני מבטיחה לך פה שזה יהיה בית שמח ומלא חיים. גם אם לא מסודר ונקי כמו שתמיד רצית. מקווה שאצליח לעמוד במשימה הקשה שהוטלה עליי ושתהיה גאה בי. כי אני גאה בך כל כך. אני בוחרת להסתכל על מה שיש. ובסיוט שאותו אנחנו עוברים גם היש לא מובן מאליו".

"נלקחת מאיתנו אבל את הזכרונות אף אחד לא יוכל לקחת. הם יישארו שלנו לנצח. עינב, ניר ואודי, אבא שלכם נהרג כשעשה את מה שהאמין בו יותר מהכל: הוא הגן עלינו ועל הקיבוץ, קיבוץ בו גדל והקים משפחה. הוא לא היסס לרגע כשיצא באותו בוקר מהבית. אור וזוהר, אנחנו ביחד בסיפור הזה. אני מבקשת שתצאו מפה היום מחוזקים ובראש מורם. כי טל נפל לאחר לחימה בגבורה. והוא נטמן באדמה שהייתה לו כבית ברביבים. עד שיעבור למנוחתו הקבועה באדמה עליה הגן ואהב. אני לא מצטערת על כלום טל שלי. אני נפרדת ממך בלב שבור וכואב. דע שהיית אהוב ונאהב. אני יודעת שלא משנה מה יקרה, שום דבר לא יפריד בנינו".

חג האור היה החג של טל

אחותו אור, ספדה לו בכאב: "בלי הרבה מילים, בלי דרמות, הכל נאמר. בעומק הלב אין כעסים. קבלה אחד של השני בלי תנאים. טל נותן אמונה שנתגבר כי ליד טל הכל אפשרי. חנוכה הוא החג שלך. מפקד האש הוא הבייבי שלך. חג האור, החג של טל. אז למה הגענו לחושך הזה? אני מודה על הזמן שהיית שלי. הילדים שלי זכו לדוד אוהב. לא היה לי ספק שתחזור, נתחבק ותספר חויות. העיקר שתהיה לידי ואוכל להרגיש אותך. אח אחד היה לי וכמותו לא היה ולא יהיה לי לאף אחד. אני סומכת על אימא שתקבל אותך בחיבוק חזק. אבא ואני נתחבק פה, נדמיין לרגע שכולם שוב יחד".

נעמה בכר, נציגת הקיבוץ סיפרה כי לאחר סיום הלימודים טל יצא לשנת שירות בשומר הצעיר והתגייס לגדוד הצנחנים 202. "עם סיום השירות הצבאי חזרת לעבוד ברפת בניר יצחק. הוא עבד תוך כדי לימודי הנדסת מכונות בבן גוריון. הוא היה דור שלישי בקיבוץ ניר יצחק. לפני מספר חודשים איבד את אמו אסתי. הוא היה אבא מסור שאהב ליצור איתם ולטייל. הזוגיות עם אלה הייתה מודל לחיקוי.

"מדי שנה ארגן את חג שבועות מתוך אהבה אינסופית לקיבוץ בו גדל. המסירות והאהבה למקום הובילו את טל להיות חלק מכיתת הכוננות שנים רבות. ביום שבת כשהחלה המתקפה יצא טל להילחם למען המקום והאנשים שאהב. בסיום הקרב נותק הקשר והתבשרנו שטל נעדר ספק חטוף. האמנו שהוא יחזור הביתה ויתאחד עם משפחתו. ב- 13 בדצמבר קיבלנו את הבשורה הכואבת. הצער העצב ותחושת ההחמצה שברו את ליבנו. אנחנו מבטיחים לחבק לנצח את משפחתך האהובה, ולייצר חברה מתוקנת בקיבוץ שכל כך אהבת".