המחשבות על עתיד המדינה גוברות על הדאגות למשפחה: לוחם הצנחנים שהספיק להגיע מהחזית בדרום ללידת בתו

מורג ושגיא חגגו את שמחת תורה בביתם ביישוב קידה שבבנימין עם תשעת ילדיהם ועם הילדה העשירית שבדרך – בחודש השביעי להריונה של מורג.

בשבת השחורה ב-08:45 התקשר מג״ד המילואים של גדוד 71 בצנחנים להקפיץ את שגיא. "כבר בבית הכנסת הסתובבו שמועות וסיפורים, וכשקיבלתי את הטלפון הגעתי כמה שיותר מהר לבסיס להתארגן." מספר שגיא.

כעבור כמה שעות הצטרף הגדוד ליחידות מובחרות נוספות, שכבר לחמו בכפר עזה, שם השתתפו בחילוץ התושבים ובטיהור הקיבוץ ממחבלים במשך ארבעה ימים. לאחר מכן, שגיא וחבריו ללחימה נשלחו לבסיסי אימונים, והוא לא היה בבית ברציפות כשלושה שבועות.

"כמעט כל הגברים ביישוב הוקפצו"

"כמעט כל הגברים ביישוב הוקפצו", מספרת מורג. "התחושה לקראת הלידה הייתה מאוד מתוחה, ולא ידענו אם הוא יגיע ללידה או לא. ממש לפני סוכות, הבת הבכורה שלנו התחתנה, וגם בעלה הטרי הוקפץ למילואים והיא בינתיים חזרה להיות איתי בבית".

וכך, בזמן ההפוגה, ביום שני לפנות בוקר התקשרה מורג לשגיא, והוא עלה מיד על רכב של חבר לכיוון הדסה עין כרם, כשמורג ובתה הבכורה מעבירות ביחד את הצירים בנסיעה ברכב שלהן. שגיא הגיע לבית החולים כחצי שעה לפני הלידה.

"צוות בית החולים הבין את הסיטואציה", מוסיפה מורג, שזו לידתה העשירית בהדסה עין כרם. "המיילדות והאחיות כל הזמן אמרו לי – אל תדאגי, גם אם הוא לא יספיק להגיע, אנחנו כאן איתך. הן תמכו ועטפו אותי באהבה גדולה".

היא מספרת בהתרגשות: "גם הילדים היו מעורבים הרבה יותר מאשר בלידה רגילה. בתי הבכורה שליוותה אותי כל הזמן, וגם הילדים הקטנים יותר שבחודשיים האחרונים דאגו לכל מה שצריך בבית".

"הראש עסוק בלחימה ובמדינה"

שגיא מדגיש שבזמן המלחמה המחשבות על עתיד המדינה גוברות על המחשבות והדאגות למשפחה ולקראת הלידה.

"המג״ד הקפיץ אותנו לכפר עזה מאפס למאה. ברגע הזה אתה לא חושב רק על הלידה – אלא על העתיד של המדינה שלך. ברגעים היסטוריים כאלה של חילוץ אנשים והצלת חיים, הכל נשאר לרגע בצד – העבודה, המשפחה. הראש כולו עוסק בלחימה ובמדינה".

הזוג המאושר סיכם לפני שמורג משתחררת לביתה ושגיא חוזר לגדוד המילואים שלו בעזה: "זכינו לתת חיים בתקופה כזו, התחושה מדהימה וחזקה".