"איך נפרדים ממך, ילד אהוב?": סמ"ר תובל יעקב צנעני ז"ל שנפל בקרב בעזה הובא למנוחות

מאות הגיעו להיפרד היום (שלישי) מסמ״ר תובל יעקב צנעני (20) בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרית גת. צנעני, לוחם שריון בגדוד 53, עוצבת ׳ברק׳ (188), נפל בקרב ברצועת עזה.

השר אופיר אקוניס הגיע לנחם את המשפחה כנציג מטעם הממשלה. המונים הגיעו גם הם להיפרד מתובל. "איך אני יכול להיפרד ממך, אוהב שלי?" אמר אביו רגע לפני קבורתו. "איך אני קובר עלם חמודות כמוך, מה עשו לך בן שלי".

אביו של תובל, צוריאל, ספד לבנו: "תובי שלנו, פרח המשפחה, ילד חינני, אהוב וחייכן, איך אני אמור להספיד אותך? זה לא נתפס. כאבי כבד מנשוא. איך לדבר עליך בלשון עבר?"

"איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר?"

"כולם אהבו אותך, אם זה בהתנדבות במד"א, אם זה אחרי. עולמנו חרב עלינו כשהגיעו לובשי המדים לבשר לנו את הבשורה המרה שגם אנחנו הצטרפנו למשפחת השכול והכאב".

"ילד שלנו, עטרת ראשנו, אהוב ליבנו, נתנו לנו אותך במתנה לזמן שאול. 20 קיצים של אושר, שמחה, נחת וגאווה. תודה לך ילד, תודה שבחרת בנו להיות הורים, סליחה שלא הצלחנו לשמור עליך, מבטיח לך פה בן שלי, שנזכור וננציח ונמשיך בדרכך, נפיץ טוב ואור לעולם".

"אנחנו אוהבים אותך בן יקר שלנו, גיבור פרטי שלנו, אנחנו נמשיך להילחם במקומך. השם נתן, השם לקח, יהיה שם אדוני מבורך מעתה ועד עולם".

אחיו הבכור של תובל, רביד, ספד: "היית כזה טוב בזמן שהיה לך כאן איתנו. תמיד היית מסביר פנים, חייכן, כל מקום שהלכת אהבו אותך. הקשר ביננו לא היה הכי מוצלח כשהיינו ילדים, אבל לאט לאט בנינו חלומות, קיווינו להגשים אותם, לטייל ביחד, לצעוד ביחד, להקים משפחה. חלמנו איך כל אחד יראה את השני עם ילדיו - שמח ומאושר".

"מהיום אתה איננו"

"מהיום אתה איננו, אז אין לי יותר מדי להגיד חוץ מזה שאני אוהב אותך, ואני מקווה שהשמיים שומעים את זה, שאתה שומע את זה. אני גאה בך, אתה הגאווה של הבית, אתה גאווה של כל עם ישראל, ודוגמא ומופת לכל החיילים הלוחמים שלה. אתה איש יקר, אתה אח יקר, תודה לך על הזמן שזכיתי בו להיות אח שלך הגדול ולהדריך אותך. מתגעגע אליך, שמור על כולנו מלמעלה".

אחותו, אביה, התקשתה וספדה לו בדמעות ובקול מצמרר: "תובי שלנו, איך אומרים להתראות? אני פה עם הג'קט שלך. הלב שלי פשוט לא מכיל את זה שאתה פשוט לא פה. איך אני הולכת לספר עליך בלשון עבר? ולספר לאנשים כמה מדהים היית במקום שאנשים יראו את זה בעצמם".

"ברביעי כשראינו אותך היית שמח וממוקד מטרה להגן על הבית שלך. נפלת כגיבור, בשבילי תמיד היית גיבור כל הפעמים שהגנת עליי מאנשים, שדחפת אותי למטרות, ניחמת אותי כשבכיתי, והכנסת בי אופי שאי אפשר לתאר. גרמת לי לראות את הטוב בכל דבר, להתנדב ולעזור, וזוהי הסיבה שאני בוחרת להסתכל על הטוב ולא מתייחסת לכל הרע כמו שאתה תמיד אמרת לי".

"לפני כל מכשול, תמיד אמרת לי שזה רק מכשול בדרך לקפיצת מדרגה. אני מחכה שמישהו יעיר אותי מהסיוט הזה אבל אני יודעת שאני לא אתעורר ממנו. אני אמשיך את דרכך, אני אפיץ את האור שהפצת על אנשים. אתה תהיה לצידי כשאסיים תיכון, כשאתגייס, כשאשתחרר, כשאתחתן ואקים בית ויהיו לי ילדים משלי".

"כשיהיו לי ילדים תהיה בטוח שהם יגדלו בדמותך, אני אלמד אותם את כל מה שלימדת אותי בחיים האלה. אלמד אותם רק לאהוב, לראות את הטוב. הם ילמדו מי היית".

"תמיד תהיה איתנו. אתה השומר שלי. אני אוהבת אותך עד סוף היקום ובחזרה. אני אנציח אותך לנצח כאח שלי הגיבור שלי ושל כל מי שהכרת. אני אוהבת אותך ומצטערת שלא יצא לי להגיד את זה ביום רביעי".

מטעם צה"ל נשא הספד סגן אלוף גיא קבילי: "תובל, אני עומד כאן היום יחד עם משפחתך וחבריך, מפקדיך ויקירך, כואבים את נפילתך. הרי היית ועודך משמעותי עבור רבים. ברגעים קשים אלו נבצר מרבים מחבריך ומפקדיך מהגדוד והחטיבה הממשיכים את הלחימה בשד הקרב להיות עימנו ולהיפרד ממך בדרכך האחרונה".

"מצדיע לך בדרכך האחרונה"

"התגייסת לפני כשנה לשירות משמעותי כלוחם בחיל השריון, במהלך שירותך נקראה בך הנכונות לשרת ולתת מעצמך למען האחר. הפגנת יכולות מקצועיות גבוהות, ובלטת בסקרנות ובמוטיבציה הרבה שהייתה לך".

"חבריך ומפקדך מעידים כי היית חייל אהוב ומכבד אדם. צניעות ונועם הליכות אפיינו את פועלך וכל אשר עשית. תמיד ראית את טובת האחר, היית נכון לכל משימה, ותמיד עשית זאת בחיוך, ומתוך רצון אמיתי לסייע ולתרום".

"משפחת צנעני היקרה, מיכל וצוריאל, רביד ואביה, אין בפי דברי נחמה שיוכלו להקל ולו במעט על כאבכם הקשה מנשוא. תובל יצא להילחם ללא היסוס, בגבורה ואומץ לב והוא נפל בקרב העז בשג'עייה. מעתה מורשתו תהיה כרוכה בתורשת החטיבה והגדוד, מורשת שאותנו אנו מנחילים ללוחמנו ולאלו שעוד יבואו".

"מפקדיי וחיילי חטיבה 188 מרכינים את ראשם. אנו נעמוד לידכם ולצידכם, נחזק, נתמוך ונשמר את מורשתו ודמותו של תובל".

"תובל, אני מצדיע לך בדרכך האחרונה על כל פועלך ושירותך בחטיבה ובצה"ל,לעד תישאר חלק בלתי נפרד מגדוד 53, מחיילי הנצח של חטיבה 188, נוח על משכבך בשלום, יהיה זכרך ברוך לעולמי עד".