ערפל הקרב של רישיונות הנשק

הירי בשוגג שהוביל למותו של יובל דורון קסטלמן, מיותר וטרגי ככל שיהיה, אינו מעיד על הכלל. אירועים דומים קרו בעבר, ובמציאות הישראלית, במיוחד בתקופה שבה רמת הביטחון האישי שואפת לאפס, יש להניח שעלולים להתרחש מקרים דומים.

העיסוק בתפקוד החיילים שירו לעבר האזרח חרף הפצרותיו, גלש לוויכוח פוליטי נבזי וחסר טעם, שעוסק במדיניות השר לביטחון לאומי להקל במתן רישיונות לנשיאת כלי נשק לאזרחים. זאת אף שבמקרה הזה היורה היה חייל מאומן, שיודע להשתמש בנשק. "ערפל קרב זה ערפל קרב" אומרים במשטרה, "אם לחייל זה קרה, זה יכול לקרות גם לאזרחים". מה גם שהביקוש לנשק בא מאזרחים מכל קצוות הקשת הפוליטית, כך שעל הוויכוח להיות מקצועי גרידא.

בעקבות מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר חל זינוק בביקוש לשאת נשק. תחקירים מוכיחים שמי שהיה ברשותו אקדח לא רק שהציל את עצמו, אלא הציל גם חיי אחרים. לאור זאת ולנוכח התגברות הפיגועים, המשטרה תומכת באופן כמעט מלא בצמצום הקריטריונים, כדי שכמה שיותר אזרחים יחזיקו כלי נשק. המטרה היא להעצים את יכולת התגובה האזרחית ברגעים הראשונים עד להגעת כוחות מאומנים יותר.

ההתנגדות למדיניות ההקלה באה בעיקר מארגוני נשים. הטענה היא שריבוי כלי נשק יוביל לריבוי נרצחות ותאונות כתוצאה משימוש לא נכון בנשק. בדיונים מרים שמתקיימים בכנסת בנושא, התברר כי מפרוץ הלחימה קיבלו באגף לרישוי כלי ירייה 260 אלף בקשות למתן רישיונות, טופלו 20% מהבקשות וניתנו כבר כ־25 אלף רישיונות.

על כן, השאלה איננה אם צריך או לא צריך לתת נשק לאזרחים, אלא אם ההליך מתבצע באופן מסודר ומפוקח ואם הנשק ניתן באמת למי שעברו הכשרה, הם ללא עבר פלילי, וכשירותם הרפואית נבדקת באופן יסודי. הדילמה היא בין לתת למחבלים אפשרות לירות בכל אחד ואחד או להקטין נזקים.עם זאת, חרף התמיכה הפומבית, במשטרה מודעים לכך שהעובדה שישראל הופכת למחסן נשק אחד גדול עלולה לגרום בעתיד לכאב ראש לא קטן.

די ברור שצמצום הקריטריונים למתן רישיונות לכלי נשק מאפשר לאזרחים בלתי מאומנים להחזיק בידם נשק קטלני, ושבשש אחרי המלחמה, ארגוני הפשיעה לא יצטרפו לכיתות הכוננות אלא יבקשו להצטייד מחדש כשהשוק מוצף.

להתייחס לסכנות

אין להקל ראש בסכנות שמועלות. יש לוודא שמקבלי הרישיונות עוברים הכשרה מקצועית ושומרים על כשירות מבצעית מתאימה, ולחשוב על הקמת גוף כלשהו שיפקח על החזקת כלי הנשק באופן שעליו התחייבו עם קבלתו. את התקרית הטרגית שאירעה ביום חמישי יש לחקור באופן יסודי, כדי שמקרים דומים לא יישנו בעתיד. את העיסוק בדילמה אם לתת למחבלים להמשיך לירות בנו באופן חופשי או להקטין נזקים, יש להותיר בידי אנשי מקצוע.