ברוכים השבים: סיפורם של שמונת המשוחררים בפעימה השביעית

מייה שם (21), שוהם

תחזור לחיבוק של אמא: מייה שם, בת 21 משוהם, נחטפה לעזה מהמסיבה ברעים בשבת השחורה. במהלך הטבח במסיבה סיפרה למשפחתה כי נפצעה ברגלה ונותק עמה הקשר. כמה ימים לאחר חטיפתה פרסם ארגון הטרור חמאס סרטון שבו היא נראית כשהיא פצועה בידה. בסרטון הערוך היא מספרת שנותחה וקיבלה טיפול רפואי וביקשה שיחזירו אותה הביתה כמה שיותר מהר.

בראיון ל"ישראל היום" במהלך המאבק להשבתה, סיפרה אמה קרן: "זו הייתה הפעם היחידה והאחרונה ששמענו ממנה, אני נורא מודאגת מהמצב שלה – גם בגלל שראיתי רק את פלג גופה העליון והיא דיווחה לאחד המכרים שירו בה ברגל. זה חוסר וודאות ברמה שקשה לי לנשום".

למייה וקרן אהבה משותפת קעקועים, על היד של קרן מקועקע השיר "כוכב" של אסף אמדורסקי, קעקוע שנמצא גם על הכתף של הבת שלה. "הוא מסמל דברים שעברנו יחד. כרגע מה שיש לי זה להרים את הראש, להסתכל לשמיים ולקוות שגם מייה רואה שמיים, ירח וכוכבים. אני שמה את השיר הזה בקולי קולות ומתפללת. אני כבר חושבת על הקעקוע שנעשה כשהיא תחזור אלינו, כבר יש לנו סקיצה – אנחנו נעשה אותו כל המשפחה יחד".

ספיר כהן (26), קריית אתא

ספיר כהן, בת 26 מקריית אתא, נחטפה יחד עם החבר שלה, אלכס (סשה) טרופנוב (28) ועם בני משפחתו מבית המשפחה בניר עוז. ספיר וסשה עברו לגור יחד במרכז הארץ כחודש לפני החטיפה. בשבת השחורה הם הגיעו לניר עוז לבקר את משפחתו של סשה.

כשהחלה המתקפה המשפחה כוללה הסתתרה יחד, אך המחבלים פרצו פנימה. הם רצחו את אב המשפחה ויטלי וחטפו את ספיר, סשה, אמו ילנה טרופנוב (50) וסבתו אירנה טטי (77). שתי האחרונות שוחררו אתמול מהשבי לאחר התערבותו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשל אזרחותן הרוסית.

לספיר שלושה אחים ומשפחה שמחכה לה בבית. הם מספרים על צעירה יפה ומוכשרת בעלת אופי חזק. באותו הבוקר ניסתה משפחתה של ספיר ליצור עמה קשר, אך הטלפונים שלה ושל סשה לא היו זמינים, ובהמשך נעשה איכון שהראה שהמכשירים נמצאים בעזה. חבריהם של השניים הקימו חמ"ל וכמה ימים לאחר מכן הגיע סרטון שבו ככל הנראה זוהתה ספיר מובלת לעזה באופנוע.

שני גורן (29), ניר עוז

שני גורן, בת 29 מניר עוז, עובדת בחינוך הבלתי פורמלי ומסורה מאוד לעבודתה ולילדים. סימן לכך קיבלו בני משפחתה וחבריה השבוע כאשר איתן יהלומי (12), ששוחרר מהשבי, סיפר כי היא ויתרה בשבי על האוכל שלה למענו. המשפחה והחברים מספרים על בחורה צינית, מצחיקה ואהובה שמהווה את הלב הפועם של החברים בקיבוץ.

אמה של שני, תמר גורן, התראיינה ל"ישראל היום" כשנחתמה העסקה להפוגה: "יש תחושת אופטימיות. יש לי תקווה שמשהו טוב קורה סוף סוף. כולי תקווה שבאמת כולם יחזרו. הבת שלי אמנם לא בקריטריונים של מי שאמור להיות משוחרר מהשבי, אבל מתישהו היא תגיע, היא תחזור".

ב-7 באוקטובר שני הייתה לבד בדירתה. היא נעלה את הממ"ד והייתה מאוד לחוצה. שירה, אחותה הגדולה של שני, סיפרה: "בשעות הבוקר, אחרי שהתברר שמחבלים חדרו לקיבוץ, היא הייתה בטלפון עם נופר, בת זוגו של אחינו, ותרגלה נשימות בטלפון. אחרי שעתיים בטלפון המחבלים פרצו את הממ"ד והוציאו אותה מהדירה. הטלפון נשאר פתוח, אבל לא שמעו את שני, אלא רק דיבורים בערבית.

"אנחנו יודעים שהיא נחטפה בחיים כי הייתה עדות של תושבת הקיבוץ שראתה אותה. גם ראינו ב-7 באוקטובר סרטון שחמאס פרסמו שבו רואים אותה בריאה ללא סימני דם עליה. כעת אנחנו מחכים לרגע שבו היא תשוחרר".

אילנה גריצווסקי (30), ניר עוז

אילנה גריצווסקי, בת 30 מניר עוז, נחטפה יחד עם הבן זוג שלה, מתן צנגאוקר (24). אילנה היא בחורה עם לב ענק שעלתה לישראל ממקסיקו לפני 14 שנים ממניעים ציוניים במסגרת תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). בעקבותיה עלו גם הוריה ואחותה.

אף על פי שאוכל מקסיקני נשאר האוכל האהוב עליה והיא נהגה לטוס לבקר שם, ישראל הפכה להיות הבית שלה. אילנה השתלבה בישראל, ניהלה זוגיות מאושרת עם מתן, והשניים התגוררו יחד בקיבוץ ניר עוז. בבוקר הטבח מתן דיבר עם אימא שלו בהודעות: "תירגעי, חדר השינה שלנו הוא בממ"ד", כתב לה תחילה. כשהבין שיש סיבה אמיתית להילחץ, כתב "הם כאן, הם בבית", וגם "אני אוהב אתכם, אל תבכו".

במסגרת המאבק להשבתה כתבה לה אחותה: "כמנ עצב, דאגה, חוסר וודאות וכעס. 07.10.2023 יהיה תאריך שאף אחד לא ישכח לעולם. אנחנו נלחמים בזה יחד ולא נפסיק עד שנחזיר את כל בני הערובה. כולנו מתפללים לשובך בשלום. אחותי אני אוהבת אותך"

נילי מרגלית (41), ניר עוז

טיפלה בפצועים בשבי חמאס: נילי מרגלית, בת 41 מניר עוז, היא אחות במיון ילדים בבית החולים סורוקה שבבאר שבע. היא נחטפה מביתה שבקיבוץ בשבת השחורה. במשך זמן רב לא היה ידוע מה מצבה עד התגלה כי היא חטופה. ממידע שמסרו חטופים שהיו עמה בשבי, נילי טיפלה בהם ובאחרים ומשתמשת בידע הרפואי שלה כדי לסייע להם.

נילי למדה סיעוד באוניברסיטת בן גוריון, ובסיום לימודיה החלה לעבוד כאחות במחלקת כירורגיית ילדים בבית החולים איכילוב. לאחר חמש שנים חזרה להתגורר בביתה שבקיבוץ ניר עוז וכן עברה לעבוד במיון ילדים בסורוקה.

חברותיה מספרות על אחות מוכשרת, מקצועית, רגישה ומלאת נתינה ואכפתיות למטופליה. חברי הקיבוץ כתבו לה: "נילי שלנו, עם העיניים הטובות והלב הענק שגורמת לכל מי שנמצא לידה תחושת ביטחון - המשפחה שלך וקיבוץ ניר עוז מחכים לך כל כך שתחזרי".

עאישה (17) ואחיה בילאל (21) אל-זיאדנה

האחים תושבי רהט. אחיהם חמזה (22) ואביהם יוסף (53) נשארו מאחור. המשפחה נחטפה מקיבוץ חולית כשאבא עבד עם ילדיו ברפת. בימים האחרונים, הדוד של עאישה ובילאל הפעיל את כל הלחצים האפשריים, בעיקר דרך כלי התקשורת על מנת לגרום למקבלי ההחלטות לא לשכוח מהמשפחה מהנגב, זאת לאחר שהרגיש שכמו בתחומים רבים אחרים במדינה - הבדואים נשארים מאחור.