העסקה שתאשר ממשלת ישראל מחלקת את החטופים שנמצאים כבר למעלה מ-40 יום בעזה לשניים – אלה שישוחררו, ילדים ואימהות ואלה שיישארו מאחור – גברים ונשים צעירות ואף מבוגרות. למעשה, העסקה קורעת בפועל חלק מהמשפחות כאשר הילדים והאמא ישוחרר והאב צפוי להשתחרר מאחור.
אחת המשפחות האלה היא משפחת אנגל מניר עוז, האם קארינה (51), האב רונן (55) ושתי אחיות מיקה (18) ויובל (11) נמצאים בשבי מחבלי החמאס.
היחיד שלא נחטף הוא הבן טום, חייל משוחרר בן 21 שאומר: "ראיתי את הפרטים של העסקה שפורסמו, אני כבר מחכה שזה יקרה ועד שזה לא יקרה אני לא אאמין, אני לא יכול לומר שאני מקבל את העסקה בלב שלם אבל אני מאוד מתרגש, מאוד מחכה לזה. יש שביב של תקווה. אני מחכה להם, מחכה לשיחת הטלפון שאומרת לי אני שצריך לקחת אותם, לפגוש אותם".
על האפשרות שאביו יישאר מאחור ולא ישוחרר הוא אומר: "קשה לי לקבל את זה, אני מפחד ואני דואג לו".
רויטל, אחותו של שלומי זיו (40) שנחטף מהמסיבה ברעים עת שעבד כסדרן ולא צפוי להיכלל בעסקה אומרת: "אנחנו מבינים שיש עסקה שתצא לפועל ושמחים על כל חזרה של ילדינו, אחינו, אחיותינו – כמובן הייתי רוצה לדעת שגם אחי מגיע כבר עכשיו, אני מבינה שלצערי לא כולם יחזרו בבת אחת.
"יש את הלב שרוצה את כולם עכשיו כאן ואת ההיגיון שמבין שזה בלתי אפשרי," הוסיפה. "לצערי אנחנו לא מתנהלים מול אנשים שמקדשים את החיים אלא ההפך. לדעת שאנשים חוזרים משם זה נותן תקווה ובעזרת השם גם אחי שלומי יחזור אלינו".
"אנחנו רוצים להאמין שהמדינה יודעת מ היא עושה ושהיא בוחרת נכון בין אם זו העסקה, ימי ההפוגה ובין אם זה פעולה צבאית כל המציל נפש אחת – כאילו הציל עולם ומלואו. לשלומי אני רוצה לומר שאנחנו יודעים שאתה חוזר! עוד קצת, שולחים לך כוחות. אני מקווה לראות את הילדים בריאים ושלמים".
שני, אחותה של עדן ירושלמי שנחטפה מהמסיבה ברעים מביעה הסתייגות מהעסקה בצורתה הנוכחית.
"אנחנו חושבים שאם מספר החטופים שכלולים בעסקה עומד על 50 משוחררים זה מעט מאוד. צריך לזכור שיש 240 חטופים ולדעתנו לא נכון להסכים לעסקה כזאת. אנחנו חושבים שיש לשחרר 80-100 חטופים. בנוסף, הפריסה של שחרור החטופים על פני חמישה ימים זו הרגשה שעושים צחוק מאתנו".
רננה גומא, שבניה בני ה-12 וה-16 נחטפו על ידי מחבלי חמאס מביתם בקיבוץ ניר עוז, מספרת על תחושותיה לגבי העסקה המתגבשת.
"אני כבר חודש וחצי לא נושמת ומחכה מאוד בדיוק ליום הזה, לימים שיבואו אחריו ובעיקר ליום שבו אני אחבק שוב את שני הבנים שלי.
זו תקופה שקשה להסביר במילים. זה כמו לחיות את הסיוט הכי גרוע שיכול להיות. שכל אחד ידמיין שפושט לקחו לו את הילדים מחדר השינה בתל אביב, בפתח תקווה, בבאר שבע - זאת התחושה. הסיוט הכי גדול. כולי תקווה שבעוד כמה ימים אני אחבק את שניהם חזק חזק".
בגלל האלרגיה לבוטנים פורסם שאחד הבנים שלה ישוחרר. רננה מספרת על תחושותיה אחרי שראתה את הסרטון שלו, ועל ההבטחה שישוחרר.
"האמת טוב לראות שהוא עדיין הוא, במלוא עוזו ואישיותו הייחודית והכריזמטית," היא אומרת. "היה לי ברור שמדובר בתרגיל ושהוא לא ייצא מיד. אני מודה שלראות אותו במצב חיוור ושקיות מתחת לעיניים, לא תרם לי קודם ולא אחרי שהסרטון יצא. לא ציפיתי שדקה אחרי זה הילד יחזור, היה ברור לי שמשחקים איתנו במשחק מוחות".
במתווה המסתמן, אבא של השניים וזוגתו נשארים מאחור. "אבא שלהם וגם מירב, שהיא כמו אמא שניה שלהם, שהם אוהבים אותה אהבת נפש והיא אותם, לא יצאו," אומרת רננה ומוסיפה: "אם זה היה תלוי בי, כמובן ששניהם היו כלולים בעסקה, וכל החטופים כולם".
"ברור לגמרי שהמאבק לא נגמר בשלב הראשון הזה, ושכל אחד מהחוטפים צריך להגיע בחזרה הביתה למשפחה שלו, ואנחנו נמשיך את המאבק גם כשהילדים שלי יהיו בבית", היא מסכמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו