בבוקר הנורא של 7 באוקטובר הייתה משפחת טרופנוב בביתה שבקיבוץ ניר עוז. המחבלים שפרצו לביתם רצחו את אב המשפחה ויטלי, ואילו הבן סשה נחטף לעזה יחד עם אמו ילנה, סבתו אירנה (אמהּ של ילנה) ובת זוגו ספיר כהן מקריית אתא, שעברה להתגורר עימו חודש לפני כן. האם ילנה הופיעה בסרטון ששחרר חמאס יחד עם החטופות רימון בוכשטב־קירשט ודניאל אלוני.
למשפחת טרופנוב אין קרובי משפחה בישראל, ומי שמנהלים את המאבק לשחרורם הם החברים של סשה ושל משפחתו.
בשבת האחרונה ציין סשה את יום הולדתו ה־28, וחבריו, שלא מתכוונים להרפות עד לשחרורו, יזמו לכבודו מיצג מרגש. הם עלו לבמה בעצרת למען שחרור החטופים עם בלונים ועוגת יום הולדת, ושרו עם האלפים שבקהל "היום יום הולדת לסשה".
"הכי רגיש בעולם"
"זה היה יום מאוד קשה לחברים, יום מטלטל", מספרת גל פרקטובניק, חברתו של סשה. "מרגע שידענו שהוא חטוף, לפני 40 ימים, היה לנו ברור שעד יום ההולדת הוא חוזר הביתה, לא יכולנו לחשוב על תרחיש שבו הוא עדיין יוחזק שם. האמנו בכל הכוח וזה עדיין לא קרה, לכן היה חשוב לנו לעשות משהו למענו ולמען משפחתו".
סשה מתואר על ידי חבריו כבחור מבריק, חסון ורגיש. הוא עבד כמהנדס בחברת אמזון, לאחר שרק לפני שנה סיים לימודי הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן־גוריון שבנגב.
החברים מספרים שלא פעם סייע להם להבין נושאים מסובכים כמו פיזיקה קוונטית והשקיע לא רק בלימודים, אלא גם בחדר הכושר, שבו אהב להתאמן.
"סשה הוא בחור סופר־רגיש", ממשיכה פרקטובניק. "למרות גובהו, 1.93 מ', ולמרות שהוא חתיך, שרירי וחסון שאולי נראה קשוח, בתוכו פנימה הוא הכי רגיש בעולם. הוא היה עושה הכל בשביל המשפחה והחברים, יהפוך עולמות. עכשיו אנחנו עושים את זה בשבילו.
"מה שמניע אותנו הוא גם שמדובר במשפחה קטנה, שכוללת רק בן, אמא וסבתא, שלושה דורות שכולם בעזה, יחד עם ספיר, בת הזוג של סשה.
"אם לא היינו משמיעים את הקול שלהם - הוא לא היה נשמע. אנחנו משמיעים את הזעקה של המשפחה הזאת, ונמשיך לעשות הכל עד שיחזרו הביתה".
"שילוב מיוחד וטוב"
חבר נוסף שמשתתף במאמצים לשחרור הוא שחר כהן, שלמד עם סשה באוניברסיטה. "סשה הוא קיבוצניק רוסי", מספר כהן. "אני לא מכיר הרבה אנשים כאלה, זה שילוב מיוחד וטוב.
"הוא בחור חמוד, חכם וחריף, מאוד ריאלי ורואה את העולם בצורה מאוד הגיונית. החברים שלנו גויסו למילואים, ובקטע שכתבתי אמרתי לסשה שהם באים להחזיר אותו הביתה. גם במהלך התואר היו לו שקט וביטחון. הוא לימד אותנו ועזר לנו, עכשיו אנחנו עוזרים לו. מה כבר ביקשתי? לתת לו חיבוק, לאחל לו שכל שיבקש - לו יהי".
לסשה, כך מתברר, היה מנהג קבוע: בכל יום בשעה 15:00 בדיוק הוא היה קורא לכל חבריו בעבודה באמזון לעזוב הכל ולהצטרף אליו לכוס קפה.
כדי להעלות את המודעות לחטיפתו ולחטיפת משפחתו, יצאו חבריו בקריאה לשתות בכל יום ב־15:00 בדיוק כוס קפה ולהעלות תמונה לעמוד האינסטגרם המיוחד שהוקם למען שחרור בני המשפחה, בתוספת ההאשטאג "coffee4sasha#".
למהלך הצטרפה גם שטראוס קפה, שמחלקת כוסות קפה מיוחדות יחד עם חבריו של סשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו