"יש נשים שלא יוצאות מהחדר במלון כי אין להן בגדים להחלפה"

אם כי בימי מלחמה שיחות על צו האופנה לא מאוד מתכתבות עם תקנות לשעת חירום, אך במקרה של "חמ"ל שמנמנות" השיח סביב האופנה מסתמן ככלי ליציאה מהטראומה. בשיחה עם נעמה פרבר ועינת ספיבק, מקימות חמ"ל איסוף תרומות לנשים במידות גדולות, מסבירות על החיבור בין השתיים, יצירת החמ"ל ולמה דווקא בזמן מלחמה חשוב לדאוג לקהילת השמנות.

נעמה פרבר מייסדת קהילת "אופנת שוות מתלבשות עם נעמה פרבר" פועלת בשגרה לקידום אופנת נשים בטווח מידות 40-54. לאורך השנה היא מפיקה ירידים שנודדים בכל הארץ ומארחים מעצבות ישראליות. יחד עם זאת, כאשר הגיע אסון ה-7 באוקטובר פרבר התמודדה נאלצה להתמודד גם היא עם האסונות הקשים שפקדו את המדינה. "בהתחלה לא הצלחתי להרים את עצמי, אחד מחברי הקרובים חטוף בעזה, אבל הבנתי שיש לי קהילה שאני צריכה לדאוג לה" מספרת פרבר. "בשיחה עם חברה מנתיב ההעשרה היא סיפרה לי 'יצאתי מהבית ולקחתי איתי רק מברשת שיניים ומשחה' אז הבנתי שקרה משו גדול ששיבש את שיקול הדעת. מעבר לזה קיבלתי פניות בקבוצות השונות של "מעצבות אופנה מלאה -ישראל"

לצידה עינת ספיבק, בעלת עסק לארגון וסידור בתים הכירה את פרבר בעקבות חברה משותפת, קארן פרנקל, מעצבת אופנה שהייתה הראשונה להרים את הכפפה. פרנקל התחילה לאסוף בגדים מחברותיה המעצבות כולל חזיות והכל לפי הזמנות אישיות. באותה העת עינת שהייתה עסוקה בלתרום ארגזים לחמ"לים השונים שנפתחו שוחחה עם פרנקל ומהר מאוד מצאה את עצמה חלק מהקהילה ומי שאמונה על הפן הלוגיסטי של החמ"להמציאות הייתה חזקה והשלושה

"אין ספק שהשמנה זה לא בריא אבל מצד שני העיסוק האובססיבי המנטלי סביב השמנה עוד יותר לא בריא"

השלוש שנרתמו לעשייה עבור קהילת השמנות, לא העלו על דעתן שהחבילות הקטנות שנשלחו למפונים, יהפכו לחמ"ל איסוף תרומות, שיתופי פעולה עם חברות מסחריות ועד לכדי חנות בקניון עזריאלי חולון שמאפשר מענה למפונות שמתמודדות עם קושי מסוג אחר. "נגענו בהרבה נשים שזה עשה להן שינוי בתקופה הזאת, מישהי כתבה לי פתאום 'בתוך כל החושך מי ראתה אותי'" מספרת פרבר. היום גם תגובות שמתמקדת בהיבט הספציפי של המידה 'זה תמיד קשה להיות שמנמנה אבל עכשיו הקלתן עלי'" מוסיפה ספיבק.