"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יו"ר יישובי קו העימות, משה דוידוביץ': "אנחנו כמו אבק בסופת רוח: ממשלת ישראל משותקת"

מפונים, רשויות קולטות וראשי ערים שלא מקבלים מענה תקציבי לטיפול בתושבים שכבר חודש ימים נמצאים מחוץ לבתים שלהם, משוועים לפתרונות ועזרה מהמדינה • "הממשלה משחקת איתנו פינג פונג, כל שר אומר - זה לא במגרש שלי", אומר משה דוידוביץ' • "עד שהממשלה תזוז המלחמה תיגמר, אין כאן ניהול, המדינה נכנסה לשוק ומרבית השרים לא מתעוררים ממנו"

,עודכן
0השמעה
דוידוביץ'.. צילום: הרצי שפירא

נאבקים עבור כל שקל: נדמה כי בממשלת ישראל טרם הפנימו את גודל האירוע שפקד אותנו ב־7 באוקטובר. בכל יום עולות לכותרות עוד ועודבעיות של מפונים, רשויות קולטות וראשי ערים שלא מקבלים מענה תקציבי לטיפול בתושבים שכבר חודש ימים נמצאים מחוץ לבתים שלהם.

המפונים משדרות בים המלח // יוני ריקנר

בגבול הצפון מנהלים מאבק יומיומי לטובת פינוי התושבים שעדיין נמצאים בקו האש. בעוד הממשלה החליטה על פינוי היישובים במרחק של עד 3 ק"מ מהגבול, יישובים שמרוחקים רק בעוד 100 ו־200 מטרים לא נכללים בתוכנית, חרף העובדה שהלכה למעשה הירי לא פוסח עליהם ובתיהם הפכו מחנה צבאי לכל דבר ועניין.

כך ביום שלישי הגיע ראש עיריית נהריה לוועדת כספים, ורק לאחר שצעק ודרש לכלול את העיר בתוכנית הפינוי במימון המדינה - קיבל מענה. אתמול עשה אותו הדבר יו"ר ועד יישובי קו העימות וראש מועצת מטה אשר, משה דוידוביץ'.

"אנשים התפנו עצמאית על חשבונם ובנוסף איבדו מקורות הכנסה", מספר דוידוביץ'. "אלה תושבים ב־25 יישובים סך הכל עד 5 ק"מ מקו הגבול הצפוני. יישובים שסופגים כל יום רקטות, פצמ"רים ואזעקות. יישובים שהפכו מחנות צבאיים. זו סכנת חיים".

מפונים מקיבוץ כפר עזה במלון בשפיים,צילום: אפרת אשל

הוא מנסה כבר שבועות להשיג את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בנושא, לדבריו - ללא הצלחה. "אמרתי לנשיא שביקר אצלנו השבוע ששר האוצר לא עונה, והוא קישר אותי באופן אישי לסמוטריץ', שאמר לי: 'אני לא מתנגד אבל זה לא במגרש שלי - זה שר הביטחון צריך להגדיר כצורך ביטחוני'. הם משחקים איתי פינג פונג, וזה משחק בחיי אדם. מדובר פה באנשים שברחו מבתיהם ולא יכולים לחזור ליישובים, וכל המעמסה הכלכלית הזו, כולל הפגיעה בפרנסה, היא עליהם".

דוידוביץ' מעלה בעיות נוספות בתחום פינוי התושבים, שמתנהל ללא היגיון מסדר. "התושבים שלי פרושים ב־38 אתרים משדה בוקר בנגב דרך ירושלים, תל אביב, נצרת, עין חרוד. בבתי הארחה בכל הארץ. 7,000 מפונים שפוזרו כמו אבק בסופת רוח. הסיטואציה הזו גורמת לקושי ארגוני עצום וגם תקציבי. חוץ מסיוע קטן שקיבלנו ממשרד הפנים וממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - כל משרדי הממשלה אטומים. צריכים שירותים פסיכולוגיים חינוכיים, טיפול בנפש, עובדים סוציאליים, סיוע בחינוך, סייעות לילדים בחינוך מיוחד - כל הפתרונות האלה אין בנמצא. ממשלת ישראל משותקת. ראשי הרשויות והמועצות יודעים לטפל - שייתנו תקציב וייתנו לנו לפתור לבד".

תושבים אשר פונו מניר יצחק,צילום: גדעון מרקוביץ'

דוידוביץ' התריע מפני הסחבת בטיפול בגורלם של אנשים בפני פורום מנכ"לי משרדי הממשלה שעלה בשבוע שעבר לקריית שמונה. "אמרתי להם, עד שאתם זזים המלחמה תיגמר ואנשים יאבדו את זה. אין כאן ניהול. המדינה נכנסה לשוק, ומרבית השרים לא מתעוררים ממנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר