"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"יש לנו הזדמנות לשנות את המדינה שלנו למדינה שכולנו חולמים עליה": שיר זיו בשיחה עם טל שביט
פרופסור שביט הגיע לאולפן "ישראל היום" לשיחה על רגשות שליליים במלחמה • מה למדנו במלחמה על אמון, אחדות ונתינה • ומה להערכתו יקרה לחברה האזרחית ביום שאחרי • וגם ועונה לשאלה 'האם הישראלים ישובו להיות מאושרים?' • האזינו לפרק
פודקאסט החופרת . צילום: מערכת ישראל היום
האזינו

"יש לנו הזדמנות לשנות את המדינה שלנו למדינה שכולנו חולמים עליה": שיר זיו בשיחה עם טל שביט

פרופסור שביט הגיע לאולפן "ישראל היום" לשיחה על רגשות שליליים במלחמה • מה למדנו במלחמה על אמון, אחדות ונתינה • ומה להערכתו יקרה לחברה האזרחית ביום שאחרי • וגם ועונה לשאלה 'האם הישראלים ישובו להיות מאושרים?' • האזינו לפרק

שיר זיו
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מלחמה חרבות הברזל מציפה לא מעט תחושות שליליות והפחיתה משמעותית את תחושת האושר בקרבנו. פרופסור שביט עונה על שאלות כמו 'האם הישראלים ישובו להיות מאושרים?' או 'מה למדנו על אחדות?'

"אני חוקר את האושר הלאומי ושנים אני אומר שאנחנו פלא אמיתי. היינו במקום הרביעי במדד האושר הלאומי במרץ 2023, מתוך 150 מדינות", מציין החוקר שביט בריאיון לשיר זיו בהתבסס על מחקרים קודמים. שביט אשר חקר בעבר רגשות במלחמות ישראל, חושף ממצאים ראשוניים מהמחקר הנוכחי אשר החל להתנהל במלחמת "חרבות ברזל".

"הרגשות השליליים ממש עולים בצורה דרמטית"

"הרגש הדומיננטי הוא הפחד, פחד בלתי נתפס שמביא הרבה חרדות. כשאתה פוחד יותר אתה פחות רציונלי", שביט מספר ומוסיף ממחקרי העבר, "גילינו במחקרים שגם שמוציאים אנשים מאזורים בהם נופלים טילים הפחד לא ירד, הפחד נשאר באותה מידה כמו אלו שנשארו באזורים בהם הטילים נופלים." שביט מתאר כי התחושות העולות ממחקרו הטרי קשות במיוחד. "הפעם מדובר בשבר, הרבה מעבר לתחושת הביטחון. פתאום אתה מרגיש יתום. אתה מרגיש שאין לך אמא, ועכשיו כולנו מרגישים יתומים."

שביט אשר משלב במחקריו בין חשיבה כלכלית ותיאוריה כלכלית לבין רגשות ואושר בוחן בימים אלו רגשות ועמדות בזמן מלחמה. בשלב ראשוני של המחקר הוא מזכיר כי, "תמיד ראינו פחד וכעס בעבר, אבל יש דבר שהפעם קיים וזו תחושת עצבות ואבלות גדולה. כולנו מרגישים את העצבות הזו והיא משפיעה על מצב הרוח הלאומי". שביט מנבא בזהירות כי כאשר מסתכלים קדימה, החברה הישראלית תצא שונה לחלוטין מזו שהכרנו. "כעומק השבר והכעס יהיה עומק השינוי. ביום שכל זה יעבור, עוצמת הזעם תצא החוצה בצורה שאני לא חושב שידענו במדינה בגלל השבר".

שיר זיו ופרופסור טל שביט, צילום: מערכת ישראל היום

האמון שלנו בכל כך הרבה מערכות ומוסדות נפגע.

"האמון בפוליטיקאים תמיד היה נמוך, האמון בצה"ל היה הכי גבוה ובמספרים שכבר ראיתי, האמון בצה"ל לא נפגע. יצטרכו לשקם את האמון בצמרת צה"ל, ובכלל אחרי המלחמה הזו יש לנו המון משימות לאומיות. הכי קשה יהיה לשקם את האמון. עד שלא נקבל הוכחה שדברים נעשים אחרת, אנחנו לא נאמין".

נוכל לחזור לשמוח כמו ששמחנו בעבר?

"לפני ה-7 באוקטובר הקהילה שלנו התחילה להתפרק, אנחנו קהילה שכשהיא נדחקת לקיר היא מתאחדת וזו נקודת אור אנחנו צריכים לשמר את הסיפור הזה. השמחה תחזור מתישהו. אולי זה החשש הגדול שלי, אני לא בטוח שנחזור להיות אותם אנשים שהיינו ואותו עם שהיינו. גם השמחה שלנו תהיה אחרת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...