המילים האחרונות לפני שנחטף: "איציק צעק 'דני, זה הסוף' - והשיחה נותקה"

"איציק נשמע לחוץ, מבועת, ואז הוא צעק בכוחות לא־לו: 'דני, זה הסוף, דני זה הסוף - והשיחה בינינו נותקה". כך סיפר ל"ישראל היום" דני אלגרט, אחיו של יצחק אלגרט בן ה־68 שנמנה עם החטופים בעזה.

דני, בן 63 ואב לארבעה ילדים מאשדוד, משתף כי בבוקר אותה שבת היה בנו אמור לנסוע אל הדוד איציק בניר עוז, אך החליט לוותר בשל ירי הטילים והרקטות. "בשעות הבוקר המוקדמות נראה היה שהכל איתו בשליטה", דני משחזר, "הוא כתב לנו שיש טילים ושהוא בממ"ד ושהכל בסדר".

אלא שהשליטה לכאורה לא ארכה זמן רב. "ב־11:27 הוא התקשר, נשמע לחוץ והיסטרי, סיפר שהוא נפצע קשה ביד מהדלת של הממ"ד, אפילו לא הבין שהוא נפגע מירי של המחבלים. הדרכתי אותו כיצד לעשות חוסם עורקים, ותוך כדי השיחה שמעתי רעש, צעקות רמות בערבית, דברים לא ברורים.

"בתוך כך, שלחתי הודעות לבעלה של אחיינית שלי, לוחם שמתגורר בניר עוז, וביקשתי שייגש ויראה מה קורה עם איציק. הוא ענה שיש לו ארבעה מחבלים בבית, שזרקו לו רימונים פנימה ומי שיוצא מת. יש לי גם אחות בניר עוז, אמא של אשתו, ושאלתי אותו מה איתה. הוא אמר שהיא בממ"ד עם שתי נכדות, ושגם אשתו בממ"ד נפרד עם שלוש ילדות".

"החדר היה פרוץ וריק"

כקצין משטרה לשעבר, ניסה דני בשלב זה להפעיל את קשריו, "לשלוח משטרה, אנשים שאני מכיר, לחלץ את איציק", אך זה כבר היה מאוחר. "כשהם יכלו לצאת, בעלה של האחיינית שלי הלך לממ"ד של איציק ולא מצא אותו. החדר היה פרוץ וריק. עשינו איכון של הטלפון פעמיים. ראינו שב־12:00 הטלפון חצה את הגדר, ובשעה 16:00 הוא כבר היה במרכז עזה. הצבא הודיע לנו רשמית שהוא נחטף".

יצחק אלגרט, אב לשניים, מחזיק באזרחות דנית, ולכן גם ממשלת דנמרק מעורבת במאמצים לשחרורו. "הממשלה הדנית בקשר רצוף איתנו", אומר דני. "אשתו והילדים נמצאים בדנמרק כעת, ואני אצטרף אליהם כדי להיפגש בקופנהגן עם בכירי הממשל הדני ועם הקהילה היהודית, ולערוך מסיבת עיתונאים. אחי זקוק לעזרה רפואית דחופה בגלל היד שלו שרוסקה מהירי. לא אנוח ולא אשקוט עד שנתאחד".