בחייהם ובמותם: האדם שמסייע ללוחמים היוצאים בשאלה

מלחמת "חרבות ברזל' סופרת, למרבה הצער, חללים רבים עד כה. לא מעט מאותם נופלים משתייכים לאוכלוסיית היוצאים בשאלה. חלקם חרדים לשעבר שנטבחו במסיבת הטבע, אחרים נפלו על משמרתם כחיילים בצבא ההגנה לישראל. על הרקע הזה, צצים קונפליקטים רבים אל מול משפחותיהם הביולוגיות לאחר המוות, בעיקר סביב נושא הקבורה והלוויה.

מי שבלא מעט מקרים מתווך עבור המשפחות את המידע ומסייע בהתנהלות הוא אהרון גרנות, שמגדיר את עצמו "אבא ל-86 חיילים בסדיר ועוד 250 בוגרים יוצאי החברה החרדית". "במקרים רבים מודיעים לי שחייל מקהילת היוצאים נפל עוד לפני המשפחה", הוא מספר. "עם בשורת האיוב הזו אני ניגש למשפחה כי אני יודע כיצד לגשת אליהם ובמקרים רבים אני זה שבקשר איתם".

"היה לנו כעת מקרה עצוב של חייל מנוכר. המשפחה החרדית שלו לא הייתה איתו כל כך בקשר בימי חייו. הייתה לו משפחה מלווה בראש צורים. לאחר נפילתו בקרב, העסקנים ממודיעין עילית לא הסכימו שחבריו החיילים יבואו ללוויה! הם ביקשו להציג כאילו הוא נפטר בעת לימוד התורה.
הם מנהלים את ההורים ולהם אין ברירה אלא להיכנע - אך לא אפשרנו לכך להתרחש. קראנו לכל מי שהכיר אותו שיבוא ללוויה. לא היה ספק שהוא היה רוצה לוויה צבאית ממלכתית. באו חיילים והיו דגלי ישראל רבים. הארון אמנם לא היו עטוף בדגל אך את הכבוד הוא קיבל", מספר גרנות.

"בעקבות המקרה העצוב הזה- התקשר אליי חייל יוצא שאני מלווה ואמר לי לאור מה שקרה לחברנו עם משפחתו החרדית, אני רוצה לכתוב משהו קשה. המשפחה שלי התנכרה אליי שנתיים וחצי. עכשיו אני באמצע פעילות צבאית ומודע לכך שאני עלול ליפול. אין סיבה שהמשפחה שלי שהתנכרה אליי תיקח פיקוד על הלוויתי וגופתי. הוא ביקש ממני 'אתה תנהל את סדרי הלוויה ותבטיח לי שתהיה לוויה צבאית'.

כך הוא כתב: "אהרון היקר. אני פונה אליך אחרי סערה שקמה בעקבות לכתו בטרם עת של אחי החורג (כאן בא שמו של חלל צה"ל מהשבת השחורה) הי"ד, בבקשה ממך ולידיעה, אם חלילה אני אזכה למות על קידוש השם במהלך שירותי הצבאי תדאג שאקבל את הקבורה הראויה לי ממלכתית וצבאית.
אני מצהיר שכשהתגייסתי ידעתי לאן אני מתגייס ומה הם הסיכונים הכרוכים, ואני גאה לשרת בשירות כוחות הביטחון ולשמור פיזית בגופי ונפשי על אחיי הדרים במדינת ישראל,
וכמו כן אבקש שאת סידורי הלוויה אתה תארגן או מישהו מטעמך כי המשפחה שהתנכרה לי בגיוסי לא תהיה ראויה לקבל אותי אחרי מותי או לקחת אחריות על מה יעשה עם גופתי.
כמו כן לידיעה חתמתי על כרטיס אדי בקשר לתרומת איברים לאחר המוות בשמחה אשמח אם תטפל גם בזה".

גרנות מוסיף ומספר על תפקידו הקריטי מול היוצאים המשרתים בצה"ל בזמנים אלה. "אני מלווה כעת קצין בקרבי. הוריו החרדים מתקשרים אליי. הם אומרים לי 'חמישה ימים הוא לא עונה לנו. אנחנו דואגים'. התקשרתי אליו לברר מה קורה והוא אמר לי: "כבר שנתיים וחצי הם לא עונים לי. למה שאענה להם כעת?"

"חשוב לי לציין", מוסיף גרנות, "שיש משפחות חרדיות שבקשר עם הבנים שהתגייסו. חייל שלוויתי ונפל בשם בנימין לב היה בקשר עם הוריו והם היו בקשר איתי. אמנם זו לא הייתה לוויה צבאית אבל הנחה אותה רב צבאי ואף אחד לא חשב שהוא נפל בעת לימוד תורה בישיבה. בנוסף הספיד אותו גם נציג חטיבת הצנחנים. אפשר למצוא את הדרך לכבד ברגישות גם את החיים וגם את מי שנפלו כפי שהיו רוצים שיזכרו אותם באמת ויכבדו אותם כפי שבחרו והאמינו".