״בחייהם ובמותם לא נפרדו”: אם ובנה, שנרצחו בכפר עזה, הובאו למנוחות

בבית העלמין האזורי בתל מונד נטמנו הערב (חמישי) בהלווויה צבאית מיכל אדמוני ובנה סרן גיא אדמוני, שנרצחו ביחד בביתם בכפר עזה בטבח המחריד שעשו מרצחי חמאס בשבת השחורה לפני כשבועיים.

בכל ההספדים הכואבים, המצמררים והכואבים כל כך שנישאו בהלוויה, חזר על עצמו הקשר העמוק שהיה בין השניים, עמוק עד כדי כך שדורון אדמוני, בעלה של מיכל ואביו של גיא, ביקש וקיבל אישור מיוחד וחריג משר הביטחון, יואב גלנט, שמיכל תיקבר לצד גיא בחלקה הצבאית ובהלוויה צבאית מלאה.

גיא שירת בלישכת ראש אמ״ן ובראש מודעת האבל כתבה המשפחה כי מיכל וגיא (שהיה בן 25 במותו) ״בחייהם ובמותם לא נפרדו״. כך היה גם בחייהם, גם בדרך מותם המחרידה והמבעיתה בידי מרצחים ברברים וכך גם בדרכם האחרונה.

מיכל היתה חברת ילדותי במושב הותיק עין ורד בגוש תל מונד בשרון. היא נולדה בקיבוץ בית קשת בגליל התחתון, אבל בגיל צעיר מאוד עברה עם הוריה שולמית ואהרון מרגלית ואחיה למושב עין ורד,  והיא היתה נכדה גאה למייסדי המושב. את משפחתה האהובה הקימה עם דורון אדמוני  בקיבוץ כפר עזה שהיה בין הנפגעים הקשים ביותר במתקפת הטרור הרצחנית בשמחת תורה, והיא היתה דמות מרכזית מאוד בקיבוץ ובישובי עוטף עזה שאותם כל כך אהבה. 

אם כך, באמת לא מפתיע שמעל כל ההלוויה ריחפה אהבה עמוקה לארץ ישראל, להתיישבות העובדת והחקלאות בקיבוצים ובמושבים, ואפילו פעמיים במהלך ההלוויה  הושר ״שיר העמק״ ביחד עם קהל המאות שליווה את מיכל וגיא בדרכם האחרונה .

השיר משנת 1934 של נתן אלתרמן הושמע לבקשת  דורון מאחר וגיא, שנאמר עליו שהיה ״פלמח״ניק בנשמתו״, אהב אותו מאוד. הוא אבן יסוד בתולדות המדינה שבדרך ולא נותרה עין יבשה אחת כשהקהל שר ביחד עם חנן בן וארי את הבית בשיר המיתולוגי על ״אופל בהר הגלבוע, סוס דוהר מצל אל צל,  קול זעקה עף גבוה, משדות עמק יזרעאל. מי ירה ומי זה שם נפל בין בית אלפא ונהלל?״.

אידית אטינג מכפר עזה ספדה בהלוויה בשם כל חברי הקיבוץ ששרדו את התופת  ואמרה כי ״זכינו במיכל כחברת קיבוץ וכאישה משמעותית מאוד בקהילתנו. היא היתה מוקפת באהבה של משפחתה והיתה אימא לביאה שעשתה למען ילדיה הכל. גיא, כאימו, היה דמות מרכזית בין חבריו בקיבוץ ועל פי תפיסותיו, ערכיו ודרך התנהלותו  הוא היה שייך לדור הפלמ״ח והיה גם מלא חכמה ורגישות . בין מיכל וגיא היה חיבור בלתי ניתן להפרדה מלידתו, כשנולד כפג קטן מאוד, ועד למותם המשותף בשבת השחורה משחור".