במחנה שורה, אליו הובאו גופות הנטבחים מאירועי השביעי לאוקטובר הארור - שכבו שתי גופות שלקח זמן ארוך לחלץ אותן, עד כדי כך שמשפחותיהן לא הצליחו לזהות אותן. הגופות היו של שני שכנים שגרו זה לצד זה בקיבוץ כיסופים, ומשפחתם המורחבת חיכתה חסרת אונים במשך ימים ארוכים בציפייה לתשובה ודאית.
שר הביטחון גלנט בטייסת האדיר: "לכל טיל יש כתובת, נגיע לכל אחד ואחד מאנשי החמאס" // צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
מי שנשלח לנסות ולהציל את המצב היה מתנדב זק"א בשם מוטי פריד. "שלחו אותי לכיסופים המופגזת בדרישה לנסות ולהביא מברשת שיער מהדירה, ממנה יוכלו אולי לקחת דגימת ד.נ.א" הוא מספר.
"נשלחנו בגיבוי כוח צנחנים שאיבטח את המשימה. כשנכנסנו לבית השרוף וההרוס מראות הדם בכל מקום מצד אחד היו מחרידים ומצד שני גרמו לי להבין שיש כאן דגימת ד.נ.א וודאית. לקחתי חתיכות נייר והתחלתי להספיג דם. בבית הראשון השירותים היו מלאים בדם של הקדושים שנטבחו שם. כנראה ניסו להתחבא מאימת המרצחים. בבית השני בסלון אספתי מהשטיח את הדם.
"בשעה שש בצהריים הבאתי את הדם למחנה שורה. בשעה שמונה קיבלתי הודעה שהגופות זוהו סוף כל סוף. המשפחות התקשרו אליי בוכות. הם אמרו לי שלולא נסעתי להביא את הדגימה - היה יכול לעבור עליהם עוד שבוע או שבועיים של עינוי, חוסר וודאות וסבל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו