עם אקדח ביד ו־12 כדורים חתר סגן ניצב ארז טמסות, קצין החבלה של המחוז הדרומי במשטרה, בדקות הראשונות של הלחימה למגע עם מחבלים שחדרו ליישוב מבטחים שבו מתגוררים בני משפחתו, כשבמקביל ניהל היתקלויות עם מחבלים שפגעו בפקודיו.
"המחבלים הצטיידו באמצעי לחימה רבים שברובם הם אפילו לא עשו שימוש כי הכל הלך להם חלק", משחזר ארז. "הם מלכדו צירים, תכננו להתבצר עם בני ערובה כשהם מחופשים לתאילנדים ונשאו עימם אפילו טילים נגד מטוסים. המחבלים לא בחלו באמצעים ואפילו מלכדו גופות של אנשיהם כדי שמי שיטפל בהן ייפגע".
יחידת החבלה של המחוז הדרומי מונה עשרות חבלנים ולוחמים. בימי שגרה הם עוסקים בנטרול אמל"ח בתחום הפלילי. בשבת בבוקר הם מצאו עצמם בסרט אימה שהפתיע אותם כמו את כל העם בישראל. נחיל של מחבלים, חלקם לבושים בגדים של תאילנדים שאותם הם הפשיטו וקשרו, חדרו ליישובים כשהם מצוידים מכל הבא ליד: מטענים, אר.פי.ג'י, נשקים, תחמושת, טילי נ"ט, טילים נגד מטוסים, מוקשים ורימונים.
סנ"צ טמסות גר במושב שדה ניצן סמוך למבטחים, שם מתגוררים הוריו וכמה מבני משפחתו. ההיתקלות הראשונה שלו עם המחבלים היתה ב־6:45 בצומת מבטחים. "אני נתקל במחבלים כשאני עם אקדח ואיתי שוטר מג"ב. אני מבין שחלק מהמחבלים רצים לתוך המושב תוך שהם רוצחים את הרבש"ץ וארבעה תושבים שנלחמו איתו".
"חששתי לחיי המשפחה שלי. ניהלנו קרב עם המחבלים ותפסנו שלושה. תוך כדי הירי אני מקבל טלפונים מבני משפחה ומתעדכן שאחד החברים נרצח ממש מתחת לחלון של הוריי", הוא משחזר.
במקביל, פקוד שלו, יגאל אילוז, שעמד לסיים את המשמרת בתחנת המשטרה באופקים, מסתער על המחבלים ונהרג. "זינקנו לשם וסגרנו מעגל כשחיסלנו את המחבל האחרון שהיה בחוליה שהרגה את יגאל", משחזר טמסות.
בעיצומו של קרב נדרש טמסות לאירוע עם חבלן אחר שלו, יאיר ויסנר, שנלחם על ביתו בכרם שלום שאליו עבר עם משפחתו לא מזמן. ויסנר נלחם במחבלים עם כיתת הכוננות של היישוב ונפצע קשה מטיל אר. פי.ג'י שנורה לעבר ביתו.
במקביל ללחימה במחבלים, ארז וחבלני המחוז היו עסוקים בנטרול ובאיסוף האמל"ח הרב והמגוון ששימש את המחבלים. "אספנו את כל אמצעי הלחימה שהם הביאו. הם מלכדו צירים במטרה להתבצר עם בני ערובה.
היה לפחות אירוע אחד בבארי של מחבל ממולכד שרימון הוחבא מתחתיו כדי שמי שבודק אותו ייפגע. מטענים הוצמדו לממ"דים, ומטעני חבלה גדולים הונחו בצירים. היו להם טילי נ"ט נגד מטוסים מתוך מחשבה לפגוע בכלי טיס שיורדים עליהם ולפגוע עם טילי נ"ט בכוחות משוריינים".
בימים האחרונים, בין הלוויה להלוויה, מתמודדים חבלני המחוז עם זירות נפילות טילים רבות שחלקן מהוות סכנה של ממש. "המוטיבציה בשמיים", אומר טמסות, "החבלנים מסכנים את עצמם ולא נחים לרגע. עובדים מתוך תחושת שליחות והבנה שאנחנו נלחמים על הבית. עברנו אירוע קשה שלא היה בעבר, אבל אנחנו הולכים לנצח ולשנות את המציאות.
"אי אפשר להתעלם יותר מהבעיות, אחרת זה מתפוצץ לך בפרצוף", אומר טמסות, "אין לנו זמן לחשוב על האובדן, אך בסופו של דבר איבדנו עשרות חברים ואני מניח שמתישהו האסימון ייפול".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו