מוטיבציה בעיניים ורצון לנצח: אלוף משנה בני אהרון מח"ט 401 היה בחופשה כשהרקטות החלו לעוף על יישובי עוטף עזה. מהר מאוד הדיווח על חוליות מחבלים שחדרו לישראל הגיע אליו. הוא הבין שמדובר באירוע גדול ועלה לשיחת ועידה עם מפקדים נוספים.
כניסת מחבלים מרצועת עזה לעוטף
כמה דקות לאחר מכן שהחלו עוד ועוד דיווחים על חדירת מחבלים בכל העוטף, החליט אלוף משנה אהרון לא לחכות לצווי 8 או לפקודות ולהכריז על מעבר משגרה לחירום ולמתכונת לחימה.
לא חיכה לצווי 8
"הורתי להכין את הטנקים ולהזעיק את הלוחמים. החטיבה שלי מורכבת מגדודים של סדירים וגדודים של מילואימניקים. במקביל להעלאת הטנקים על מובילים, הורינו לטנקים שהיו בבסיס נחשולים לנסוע על זחלים עד לעוטף עזה. בכביש, בשטח, העיקר להגיע כמה שיותר מהר. עליתי על רכבים ונסעתי עם לוחמים שלי לעוטף עזה"
במקביל החל אל"מ אהרון להתקשר לחברים המשרתים על גבול עזה והבין מהם כי הישובים בעוטף נכבשים על ידי מאות מחבלים.
"הלוחמים שלו עלו על רכבים ונעו לכיוון עוטף עזה. הזעקנו עוד לוחמים ומילואימניקים למקום כינוס, העלנו אותם יחד עם רכבים צבאיים על מטוס הרקולס שנחת באחד מבסיסי חיל האוויר בדרום ומשם התחלנו בנסיעה לכיוון העוטף".
יום קרבות בעוטף עזה- חילופי אש, מחסומי דרכים ונפילות // צילום: שמואל בוכריס
"העמסנו ציוד על משאיות, טנקים, אוטובוסים. כל מה שהיה זמין. הסברתי לחיילים שאין מה לחכות להוראה מסודרת, אנחנו במצב מלחמה ויש להגיע לשטח. לחתור למגע כשהמשימה הראשונה היא להרוג את המחבלים"
ירי ללא הפסקה
אל"מ אהרון הגיע לצומת סעד והבחין בטנק מגדוד 77. "עליתי על הטנק והתחלנו לנוע כשכל הדרך אנחנו חוטפים ירי ממחבלים שהיו פזורים בשטח. ירינו עליהם בחזרה וחיסלנו רבים מהם. נסענו על הכביש מצומת סעד ועד מרחב חורשת בארי. ראינו מלא מחבלים וירינו עליהם אבל אז נגמר הדלק בטנק. ירדתי מהטנק ופגשתי שם כמה חיילי גבעתי. הרמתי טלפון למג"ד שקד והמשכנו בנסיעה. בדרך זהינו טנק שלנו שחטף ירי נ"ט וננטש".
"נכנסנו לתוכו והינו חייל הרוג. שאר צוות הטנק לא היו שם. התקשרתי לחבר שלי מח"ט מילואים ניסים חזן. הוא הגיע במהירות וביחד תיקנו את הטנק שנפגע. לחלק מהחיילים שפגשנו לא היה נשק. הם נאלצו לקחת את הנשק של החיילים ההרוגים שראינו בשטח".
"פנינו את ההרוגים ועלינו על הטנק והתחלנו לנסוע לכיוון עוטף עזה. הבנו שבבארי יש אירוע מאוד משמעותי ונסענו לכיוון. היו שם הרבה מחבלים, הם ירו בנו אז דרסנו כמה מהם ונכנסו ליישוב תוך שיורים עלינו באר.פי.גי. ראינו מלא מחבלים בשכונה. החושך כבר ירד וניסים חזן לקח על עצמו לנהל את הלחימה".
באותם שעות כבר הספיקו המובילים של הטנקים שהועמסו בצפון להגיע לדרום. אל"מ אהרון מצא כמה חיילים מפלוגה וביקש מהם טרמפ לצומת סעד לחבור עם הלוחמים שלו וחיילי המילואים.
"התחלנו לחלק משימות. מפקד האוגדה התקשר אלי וסיפר לי שיש המון מחבלים בתחנת המשטרה בשדרות. הרמתי טלפון לחבר וביקשתי שישיג לי טנק. ובאמת אחר זמן קצר הגענו לצומת שדרות ושם חיכה טנק עם לוחמים, חיילי מילואים שאני לא מכיר. התחלנו לנסוע על הביש הראשי וחברנו לימ"מ. הגענו לתחנת המשטרה שהיתה מלאה במחבלים שהתבצרו בה".
"הם ירו עלינו בלי הפסקה, ירינו עליהם 20 פגזים. לקח לנו ארבע שעות עד שכל המחבלים הושמדו. כל הדרך נלחמתי עם אנשים שאני לא מכיר אבל הם אנשים מלאי מוטיבציה, טנקיסטים, חירניקים, שוטרים. אנשים הלכו על רע התותחים והחליטו לנצח".
גם עכשיו – ארבעה ימים לאחר שהחלה המלחמה נמצא אל"מ בני אהרון בשטח עם מוטיבציה בעיניים ובעיקר רצון לנצח. "יש לנו מוטיבציה בשמים. אנחנו רוצים להילחם, מוכנים להילחם. חשוב שההורים של הילדים הלוחמים שלנו ידעו שהם נמצאים במקום הנכון ושהם גיבורים וצריך להשלים את המשימה".
"אנחנו רוצים לנצח, להכריע את החמאס ואנחנו מבטיחים לעשות את זה. יש עלינו אחריות לאומית על הכתפיים, יש לנו משא של 200 טון על הכתפיים ואנחנו ננצח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו