"זיהיתי את אישתי והבנות על עגלה": סרט האימה של יוני אשר

יוני אשר תושב אזור השרון לא נכח במפגש המשפחתי אצל חמותו בקיבוץ ניר עוז יישובי עוטף עזה. אך לא עבר זמן רב עד שהגיע לידו ההודעה "בוקר יום שבת סליחה התבשרנו שיש ירי וחדירה של מחבלים מתוך הרצועה" על אף שיוני לא נכח באירוע, סרט האימה לא פסח עליו, בשיחת טלפון לאשתו דורין הבין יוני את גולד החומרה, "אשתי לאחר מכן שוחחה איתי בטלפון ואמרה לי שמחבלים נכנסו אלי לבית והם הפכו את כל הבית והיא לחשה ולא הצלחתי להבין אותה והשיח..ה לא חודשה"

המסע למציאת אשתו ושתי בנותיו לא נפסק, יוני המשיך לפעול למציאת אשתו ושתי בנותיו נעזר בחבר קרוב, הצלחתי לאתר את הטלפון הצלחתי לאתר המיקום של הטלפון שלה דרך הג'מייל שהיה פתוח בלפטופ שלי וחבר עזר לי למצוא את המיקום של הנייד של אשתי דורון שהיה בחאן יונס" לאורך האירוע כולו, יוני לא קיבל ולו עזרה אחת מגורמי הביטחון, ככל שהאירוע נמשך מבין יוני, "שיכול להיות שהם בעצם נחטפו ולא ידעתי אם רק נלקחו הטלפונים לשם או שנלקחו גם אותם אנשים עם הטלפונים". משתף יוני בחשש גדול.

זמן מה לאחר שקיבל יוני את הידיעה מגיע לידו סרטון שאיננו משאיר צל של ספק "שם זיהיתי את אשתי שמחבל שם לה כיסוי על הראש ואת שתי בנותיי הקטנות על עגלה שבעצם נלקחו לרצועת עזה ואנחנו ואז בעצם הבנתי שזהו הילדות הקטנות שלי בשבי החמאס יחד עם אשתי ועם חמותי" ההבנה כי משפחתו של יוני נמצאת בשבי החמאס מדירה שינה מעיניו "מאתמול 24 שעות לא אכלתי לא שתיתי רק שיחות, רק יצרו איתי קשר היום ממשרד החוץ" מספר יוני בכאב גדול.

רגשות הפחד והכאב שחש יוני מלווים באמונה גדולה בגורמי הביטחון, "אני רוצה להאמין שמשהו מתקדם מבלי שיודעים" ומבקש בכל זאת לשתף את סיפורו האישי בכדי להעביר את המסר והחשיבות על משפחות הנעדרים, "אני מספר אותי כי החלטתי להעביר את המסר , אין צורך להכביר שהילדות ואשתי מוחזקות ע"י טרוריסטים . חששתי לחיים שלהם לבריאות , אני בחוסר וודאות"

עוד משתף יוני על תחושותיו, "אין מילים ואין רגש שיכול לתאר .. אני שבר כלי מאתמול , לא ישנתי, אי אפשר להחזיק ילדים כל כך הרבה זמן .. אני רוצה להאמין שהם מקבלים יחס ראוי , אבל אין לי שום מידע".