"היה קשה לראות את הפעילות האיטית של הצבא, זה אכזב אותי"

פרוץ המלחמה שלשום (שבת) תפס את תלמידי ישיבת ההסדר "אפיקי דעת" בשדרות כשהם שוהים בה במהלך שמחת תורה. התלמידים התעוררו עםהאזעקות הראשונותשל צבע אדום, החלו להתארגן לשמור על הישיבה וגם נערכו לסייע לכוחות הביטחון שפעלו בעיר.

במסגרת הסיוע, 20 תלמידים המשמשים גם כחובשים נערכו לצאת אל השטח במטרה לסייע בהצלת חיים. מיד עם יציאתם, הם נחשפו ללחימה, שכן תחנת המשטרה בעיר עליה השתלטו נמצאת כ-200 מטרים בלבד מהישיבה.

אחד מאותם חובשים הוא בן ה-18, שמתנדב במגן דוד אדום מזה כ-3 שנים. דבר חבש וסייע לשוטרים במקום, וכמה שעות אחר כך הגיע עם חבריו לתחנת מד"א העירונית כדי להמשיך בסיוע לכוחות הביטחון.

"התעוררנו ב-6:00 לקול האזעקה, זו הייתה הפעם הראשונה בחיי ששמעתי התרעה כזו", סיפר ל"ישראל היום". "החברים ואני התארגנו וסגרנו את חלונות החדרים שלנו, שמשמשים ממ"דים". לאחר מכן שמענו יריות ויצאנו לבית המדרש שם היו כוננים וחברים נוספים שמשרתים בצבא, שתפסו עמדות הגנה סביב הישיבה".

לאחר שהישיבה אובטחה ויצאה מכלל סכנה, החובשים יצאו ממנה כדי לסייע לכוחות מד"א בעיר. "טיפלנו וחשבנו שוטרים שספגו פציעות קלות בתחנת המשטרה. בשלב זה עוד לא הבנתי את היקף האירוע, גם לא השוטרים. חשבו שמחבלים חדרו לתחנה", סיפר. "רק כאשר הוקם במקום חפ"ק של הצבא, אליו הגיעו אנשים בעלי דרגות גבוהות מאוד, הבנו לראשונה את גודל האירוע היו שם אנשי שב"כ שכל הזמן רצו לזירות לחימה שונות, הירי פשוט לא פסק".

"נסעתי עם אמבולנס בתוך העיר, וכבר ברחובות הסמוכים לישיבה ראינו כמויות גדולות של גופות מוטלות ברחובות", סיפר את הזוועות שראה מול עיניו. "זה היה מראה ממש לא נעים, אך בשל ההתנדבות במד"א כבר הייתי בהחייאות וקביעות של מוות, אז למדתי לחלק בין החיים הפרטיים שלי ובין הפעילות המבצעית, וזה עוזר לי לתפקד באירועים כאלו – ובכל זאת, אף פעם לא הייתי באירוע המוני כזה עם כל כך הרבה גופות. זו הייתה סיטואציה מאד מורכבת".

בהמשך, מורדיאן הסתובב גם בחפ"ק הצבאי, וכך נחשף לפעילות של צה"ל אחרי ההפתעה הגדולה שחווה. "במקום היה ממש קור רוח, אף לוחם או מפקד לא היה לחוץ או בהיסטריה, אבל כן היה לי קשה לראות את הפעילות האיטית של החפ"ק הזה", ציין. "ציפיתי שהצבא יהיה מאורגן יותר, שיגיב מהר יותר – זה לא מה שהיה שם וזה אכזב אותי".

יש לך מחשבות מודחקות מהאירוע עצמו?
"זה היה אירוע לא נתפס בכלל. מאוחר יותר, כשהגעתי לישיבה, ישבתי על מדרגות בית המדרש עם חבר כדי לעכל את הדברים ולנוח. הסתכלנו על השמיים וראינו את יירוטי כיפת ברזל ושאר הפעילות האווירית של צה"ל. זה נתן לי הפוגה מהמאורע, וכך היה לי זמן לעבד את הדברים. זה מדהים שהלחימה נמשכת גם אחרי כל כך הרבה שעות מאז שהתחילה".