"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
65 אחוזים מהציבור: מאז כניסת הממשלה חל שינוי לרעה במצב ביטחון הפנים
רוב הציבור, לפי סקר של מכון משגב לביטחון לאומי: חל שינוי לרעה בתחום המשילות בממשלה הנוכחית • 54%: לאפשר למשטרה להשתמש במעצרים מנהליים • "אין מנוס מכך שרה"מ יוביל באופן אישי את המאמצים למאבק באלימות" • בסקר השתתפו אזרחים מהמגזר היהודי והערבי • מאיר בן שבת, ראש משגב: "נתח גדל והולך בציבור חש שהמדינה לא ממלאת את החובה הבסיסית ביותר כלפיו: הגנה על החיים"
השר לביטחון לאומי בן גביר בזירת רצח בטייבה. צילום: ללא
סקר

65 אחוזים מהציבור: מאז כניסת הממשלה חל שינוי לרעה במצב ביטחון הפנים

רוב הציבור, לפי סקר של מכון משגב לביטחון לאומי: חל שינוי לרעה בתחום המשילות בממשלה הנוכחית • 54%: לאפשר למשטרה להשתמש במעצרים מנהליים • "אין מנוס מכך שרה"מ יוביל באופן אישי את המאמצים למאבק באלימות" • בסקר השתתפו אזרחים מהמגזר היהודי והערבי • מאיר בן שבת, ראש משגב: "נתח גדל והולך בציבור חש שהמדינה לא ממלאת את החובה הבסיסית ביותר כלפיו: הגנה על החיים"

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

רוב הציבור (65%) סבור כי חל שינוי לרעה במצב בתחום ביטחון הפנים, המשילות והביטחון האישי בישראל, מאז כניסתה של הממשלה הנוכחית. כך עולה מסקר עדכני של מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

הסקר נערך בחודש ספטמבר 2023, על ידי חברת דיאלוג. רואיינו בפאנל אינטרנטי 801 נשאלות ונשאלים המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (גילאי 18+) בישראל.

האלימות לא פוסקת%3A שני פצועים בקטטה בין אריתראים בנתניה %2F%2F צילום%3A שמואל בוכריס%2C דן אסולין

עוד עולה מהנתונים כי בעקבות ההחמרה במצב האלימות בישראל, 54% מהנסקרים סבורים שיש לאפשר למשטרה שימוש בכלים מנהליים, כמו מעצרים מנהליים (41% מהציבור הערבי, 57% מהציבור היהודי). כזכור,השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דורש סמכות לבית המשפטלהוציא צווים כאלו,אולם לטענתו היועמ"שית גלי בהרב-מיארה עוצרת זאת.

תיפקודם של הממשלה, המשטרה, הפרקליטות ומערכת בתי המשפט, בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים, הפשיעה והמשילות זכה לציונים נמוכים (47-34 בסולם של 100-0). לא נמצאו בעניין זה הבדלים משמעותיים בין עמדות האוכלוסיה היהודית והערבית.

על פי מכון משגב "למציאות זו השלכות קשות, ברמה הלאומית וברמת הפרט - למן אובדן תחושת הביטחון האישי ושיבוש ביכולתם של אזרחים לקיים שגרה נורמלית ועד פגיעה בדימויה של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית ויצירת בסיס לטענות נגדה על אפליה ועל הזנחה מכוונת; למן הפגיעה הכלכלית הקולקטיבית ועד לדחיקתם של צעירים לשורות אירגוני הפשע בהיעדר מסגרת מדינתית אחרת המספקת להם חסות והגנה".

עוד ציינו במכון כי "המשטרה מודעת לציפיות ממנה לספק מענים מיידיים ואינה אדישה לה. היא יוזמת ומשקיעה מאמצים רבים, אך האתגר הגיע למימדים שאינם ניתנים לטיפול רק במסגרות הקיימות ובכלים השגרתיים שעומדים לרשותה. זהו הרקע להצעות שהועלו בעניין העמקת מעורבות השב"כ – שבפועל כבר מתרחשת ומורגשת ובאשר למתן סמכויות למשטרה, לבצע מעצרים מנהליים גם בקרב גורמי פשיעה.

"בישיבה האחרונה שקיימה ועדת השרים למאבק בפשיעה בחברה הערבית, בראשות רה"מ, הוחלט על מינוי עו"ד רואי כחלון לפרויקטור שיעמוד בראש המטה לנושא זה. זהו צעד נדרש כדי לתכלל את המאמצים ולסייע בעבודת המטה, אך לנוכח המציאות הקשה, אין מנוס מכך שראש הממשלה באופן אישי יוביל את המאמצים. זה נידרש לא רק משום המסר ההצהרתי שבכך, אלא כדי להבטיח את המעורבות האישית של כל השרים והרשויות ,כדי לשלב גופים ומנגנונים הכפופים ישירות לראש הממשלה וכדי לזרז את התהליכים הבין-משרדיים של קבלת ההחלטות.

"נדרשת תכנית פעולה הוליסטית, מקיפה ושיטתית, שלה יהיו מחויבים כל הגורמים השותפים במערכה. יוגדרו לה יעדים כמותיים ברורים וייקבעו לוחות זמנים להשגתם, תוך בקרה שוטפת של ראש הממשלה ובשקיפות מלאה לציבור כדי לחדש את ביטחונו ולחזור ולזכות באמונו".

"לשלב גופים ומנגנונים הכפופים ישירות לראש הממשלה". בן גביר ונתניהו (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית וראש המל״ל לשעבר, ורותי פינס פלדמן, עמיתת מחקר במכון, מסרו בתגובה לנתונים: "נתח גדל והולך בציבור חש שהמדינה לא ממלאת את החובה הבסיסית ביותר כלפיו: הגנה על החיים. המשטרה יוזמת ופועלת, אך אין די במסגרות ובכלים הקיימים. לנוכח מימדי התופעה והצורך בשילוב זרועות ומשרדים, חיוני שראש הממשלה יוביל את המאמצים ברמה הלאומית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...