"נטע זר בתוכנו": היום מציינים 9 שנים ליום שבו עבר אברה מנגסיטו את הגבול לרצועת עזה

האתיופים פה כבר 30 וכמה שנים, עוד לא הצלחנו לקלוט אותם באמת כחברה. ואני מרגיש שהם עדיין נטע זר בתוכנו, אני מרגיש שאנחנו לא עושים צדק עם האחים שלנו, האהובים, לא נותנים להם את הכבוד, את המעמד שאנחנו נותנים לעליות אחרות.

ואין אלא להצביע על זה שזה בגלל צבע עורם, אין מה לעשות. ואנחנו לא נוהגים בהם בשוויון בפני החוק, לא נוהגים בהם בשוויון חברתי, ולא נוהגים בהם בהגינות. והסיפור של אברה הוא ממש מטאפורה קטנה לזה. כי אם היו קוראים לו אבי גולדמן, קוראים לו אברהם אפילו בוזגלו, הוא היה הילד של כולנו.

ואם היומשחררים סרטוןשל אבי גולדן, או של אברהם ביטון בשבי החמאס כמו ששידרו של אברה, שאחרי שעה הפסיקו לדבר על זה, שעה.וההורים שלו בוכיםואומרים תחזירו לי את הילד הביתה, המדינה הזאת הייתה רועדת. ומי שאומר אחרת הוא פשוט מתכחש. אני מדבר על החמלה של החברה הישראלית והמקום שאנחנו נותנים לאברה. אף אחד לא מדבר עליו, אף אחד לא זוכר אותו, הוא לא מעניין אף אחד. שימות, שיחיה, זה לא מעניין אף אחד.

חבר'ה, תושיטו יד לאנשים המקסימים, והנהדרים והאהובים האלה. הם אחים שלנו, ואנחנו פשוט מסתכלים עליהם כנטע זר פה בתוך המדינה.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו