מגיפת הפגע וברח: עלייה במספר המקרים של נהגים שפוגעים ונמלטים

תאונות פגע וברח הפכו להיות מכת מדינה. מנתוני המשטרה שהגיעו ל"ישראל היום" עולה כי מאז שנת 2020 קיימת עלייה עקבית במספר הנפגעים. העלייה חמורה עד כדי כך, שבכל יום בממוצע נפגעים בישראל כמעט שני אנשים בתאונות פגע וברח. כשהנהגים הפוגעים נתפסים, השופטים מסתפקים בעונש ממוצע העומד על שנתיים ושבעה חודשי מאסר וקנס של 2,179 שקלים, אף שהם יכולים לגזור עד 14 שנים מאחורי הסורגים.

רק בשבוע האחרון התרחשו שני מקרים של תאונות פגע וברח, שלמרבה הצער הסתיימו במוות של הנפגעים. ביום שלישי לפני כשבוע גבר כבן 51 נמצא בכביש 781, בסמוך לשפרעם, מוטל לצד הכביש ללא סימני חיים ועם חבלה רב־מערכתית. בהמשך התברר שהנהג שפגע בו נמלט.

באותו היום נהרג בתאונת פגע וברח בנתיבי איילון זיו מסילתי ז"ל, נהג רכב פרטי מנתניה. על פי החשד, נהג טרקטור יצא מאתר עבודה, עלה לכביש ופגע ברכב שבו נהג מסילתי. נהג הטרקטור לא עצר לסייע, ונמלט מזירת התאונה עם הטרקטור.

שלוש שנים מדאיגות

615 אנשים נפגעו בתאונות פגע וברח בשנת 2022 - כמעט שני אנשים בממוצע בכל יום, כאמור, לפי נתוני משטרת ישראל. בשלוש השנים האחרונות נרשמה עלייה רציפה וקבועה במספר הנפגעים בתאונות שבהם נהגים פוגעים במשתמשי דרך ומסתלקים ממקום התאונה.

העלייה מ־2020 במספר הנפגעים היא עקבית: ב־2020 נפגעו 554 אנשים בתאונות פגע וברח, ב־2021 נפגעו 593 אנשים בתאונות כאלו - עלייה של 7% בהשוואה ל־2020 - ומספר הנפגעים המשיך לטפס גם ב־2022, שבה נפגעו 615 אנשים בתאונות פגע וברח - עלייה של כ־4% בהשוואה ל־2021.

מהנתונים עולה עוד כי 11 אנשים נהרגו בתאונות פגע וברח ב־2022 - כמעט הרוג אחד בכל חודש בממוצע. שישה מהם היו מהחברה היהודית (55%), שלושה מהחברה הערבית (27%) ושניים (18%) שסווגו על ידי המשטרה כ"לא ידועים" (ככל הנראה נתינים זרים).

אזרחי החברה הערבית מהווים כ־20% מהאוכלוסייה בישראל, אבל חלקם מבין נפגעי תאונות הפגע וברח באופן כללי נאמד ב־29%. 65% מכלל הנפגעים בתאונות פגע וברח ב־2022 היו יהודים, ו־6% סווגו במשטרה כלא ידועים.

32% מכלל הפצועים קשה בתאונות פגע וברח ב־2022 היו מהחברה הלא־יהודית (כ־50% יותר מחלקם באוכלוסייה), 63% מהפצועים קשה ב־2022 היו יהודים ו־5% סווגו כלא ידועים.

האוכלוסייה היהודית בראש

העלייה המרכזית במספר הנפגעים ותאונות הפגע וברח בשנים האחרונות נרשמה בקרב האוכלוסייה היהודית. 398 יהודים נפגעו בתאונות פגע וברח ב־2022, לעומת 377 יהודים בשנת 2021 - עלייה של 5%.

גם ב־2021 נרשמה עלייה של כ־15% בנפגעים היהודים בהשוואה ל־2020. בקרב הנפגעים הלא־יהודים נרשמה ירידה (אם כי מזערית) בשלוש השנים האחרונות, וב־2022 נפגעו 177 איש בתאונות פגע וברח - שניים פחות מאשר ב־2021.

בתי המשפט, כאמור, לא מחמירים עם הנהגים ברוב המקרים. החוק מתיר לשופטים לגזור עונש של עד 14 שנות מאסר בפועל - אך למעשה, מבדיקה שערכה עמותת אור ירוק עולה כי ב־71 פסקי דין שעסקו בתאונות פגע וברח, העונש הממוצע הוא מאסר של שנתיים ושבעה חודשים וקנס כספי של 2,179 שקלים בלבד.

מסקירה של כמה מחקרים מהעולם שביצעה העמותה עולה כי רוב הנהגים שנתפסו אחרי פגע וברח היו צעירים, לפעמים אפילו מתחת לגיל הנהיגה המותר, או תחת השפעה של סמים, אלכוהול או מסיחים אחרים.

המקור לתאונות הפגע וברח מתחלק בין מאפיינים סובייקטיביים, הקשורים במצבו הפיזי והנפשי ובמידת האחריות של הנהג, לבין מצבים אובייקטיביים, הקשורים בכביש ובמצב התאונה. ככל שהתאונה נגרמת בגלל המצבים הסובייקטיביים, כך גדל הסיכוי שהנהג יברח מהזירה. השפעה של סמים או של אלכוהול גם היא מניעה את הנהג לבריחה - גם כי הנהג מפחד להיתפס על העבירה הזו, וגם כי השפעת החומרים מדכאת את תחושת האחריות שלהם.

בסדרת ראיונות שערכו חוקרים בריטים עם 52 נהגים פוגעים בתאונות פגע וברח, נמצא כי 28 נהגים (54%) ברחו כדי להגן על עצמם מכיוון שנהגו ללא רישיון, תחת השפעת חומרים מסוכנים ועוד. 24 נהגים (46%) טענו כי ברחו מהזירה כי לא ידעו שפגעו, או כי חשבו שהפגיעה לא היתה חמורה מספיק כדי לעצור.

לפי המחקרים, תאונות שפוגעות בחיי אדם מתרחשות כמעט תמיד בערים ובאזורים אורבניים, שבהם הרבה הולכי רגל. הסיכוי להימלטות של הנהג אחרי התאונה עלה בכבישים שהיו חשוכים יותר.

מובן שלא מדובר רק בתופעה ישראלית. גם בעולם מנסים להילחם נגדה, בין השאר באמצעות תמריצים לעידוד מסירת פרטים על תאונות פגע וברח. ב־2015 נחקק חוק בקולורדו שבארה"ב, שלפיו לאחר תאונה עם נפגעים שבה לא ניתן לאתר את הנהג הפוגע, יופקעו כלל רשתות התקשורת במדינה (ובכללן הודעות ברשתות החברתיות, בטלוויזיה וברדיו) לטובת התראות "פוש" על התאונה.

החל מ־2016 מופעלת מערכת דומה בלוס אנג'לס, ששולחת התראות במערכת התקשורת הפנימית של נהגי המוניות והאוטובוסים שבעיר. נהג שמספק דיווח שמוביל לתפיסת נהג פוגע יכול לקבל פרס של עד 50 אלף דולר.

ברחבי העולם קיימים גם פתרונות להעלאת מודעות: בפלורידה שבארה"ב עולה מדי כמה שנים קמפיין להעלאת מודעות לתאונות פגע וברח, תחת הסלוגן "Stay at the scene". הקמפיין מזכיר לנהגים גם את עונשי המאסר הצפויים בחוק, וגם את האפשרות להציל חיים בדרך זו.

קיימים גם פתרונות טכנולוגיים: חוקרים רבים ציינו כי בערים חכמות, שמרושתות במצלמות רחוב, הסיכוי לתאונות פגע וברח עשוי לרדת - הן בשל הפחתת המוטיבציה של הנהגים לברוח, והן בשל הגברת הסיכוי לתפוס ולהעניש אותם גם לאחר זמן.

"אין מחילה"

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר: "תאונות פגע וברח הן מכת מדינה. נהגים פוגעים במשתמשי דרך ומסתלקים ממקום התאונה מבלי להישאר במקום התאונה ולהגיש עזרה. זו אחת מעבירות התנועה הקשות והחמורות שיש, כי לא מדובר רק בתאונת דרכים, אלא במעשה שהוא אנטי־חברתי ולא מוסרי. על מעשה כזה אין סליחה ואין מחילה. מדינת ישראל חייבת להכריז מלחמת חורמה על נהגים שמפקירים ובורחים ממקום התאונה".