"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ההשראה לחלום בגדול: בנו של שמעון פרס ז"ל בטור מיוחד
הוא היה אופטימיסט מתוך בחירה, חף מציניות, מאמין באדם ולעולם לא אומר נואש • מבקש שנניח לעבר ונביט אל העתיד, להגשים את שדרוש לנו
חמי ושמעון פרס. צילום: מתוך האלבום המשפחתי
100 שנים להולדתו

ההשראה לחלום בגדול: בנו של שמעון פרס ז"ל בטור מיוחד

הוא היה אופטימיסט מתוך בחירה, חף מציניות, מאמין באדם ולעולם לא אומר נואש • מבקש שנניח לעבר ונביט אל העתיד, להגשים את שדרוש לנו

חמי פרס
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

החודש אנו מציינים שנת ה־100 להולדת אבי, נשיאה התשיעי וראש ממשלתה השמיני של ישראל, שמעון פרס ז"ל. מורשת פרס צופה פני עתיד. "את העבר לא ניתן לשנות", נהג לומר, "מוטלת עלינו חובה לעצב עתיד טוב יותר".

לא גדלנו בבית רגיל. תחושת שליחות שררה בביתנו. "אדם גדול כגודל העניין אותו הוא משרת", היה אומר. בסלון ביתנו נערכו שיחות חרישיות ופגישות הרות גורל. אז נהגנו להחריש צעדינו, שמא נוכחותנו תסיח דעת. ומעת לעת נעדר האב מסעודות המשפחה.

רויטרס

הקפדנו להפריד ענייני מדינה מענייני משפחה. וככל שבגרנו, גדלה הערכתנו למסירותו האדירה של אבי למען מטרות שאותן שירת - כינונה, ביסוסה והבטחת עתידה של מדינת ישראל. דאגתו היומיומית היתה להבטיח מחר טוב יותר. בחייו לא פסק מלחלום.

חלומו הראשון מומש בגיל 11, ב־1934, עת עלה לישראל עם אמו ואחיו. לחלום היה מחיר נורא. היה עליו להיפרד מסבו האהוב והנערץ, הרב הירש צבי מלצר, בתחנת הרכבת בווישנייבה. "תבטיח לי דבר אחד", לחש סבו, "שתמיד תישאר יהודי".

שנים ספורות לאחר מכן הוא, משפחתו והקהילה היהודית שבראשה עמד נכלאו על ידי הנאצים בבית הכנסת שבעיירה אשר הועלה באש, בעודם נשרפים חיים. "לעולם לא אשכח להיות יהודי", הבטיח.

האם שרה, שמעון וגרשון (גיגי) פרסקי (ארכיון),

בראשית ימי המדינה ביקש דוד בן־גוריון מחברי קבוצת "אלומות", שהוריי היו ממייסדיה, לאפשר לשמעון הצעיר לעבוד לצידו. "הזקן" הטיל עליו להקים את תשתיות הביטחון, ההגנה וההרתעה של ישראל.

שנים ארוכות היה פרס אמון במשרד הביטחון על הרכש ועל כינון הברית האסטרטגית עם צרפת. הוא הוביל את הקמת הכור הגרעיני בדימונה וביסס את התעשייה הביטחונית. בין היתר הוביל להקמת התעשייה האווירית ורפאל.

רגע של הארה

כשר ביטחון בממשלת רבין ז"ל, צידד בגישה עיקשת לא להיכנע לדרישות המחבלים שחטפו מטוס צרפתי לאוגנדה, שעליו נוסעים ישראלים ויהודים.

יצחק רבין ושמעון פרס מקבלים את פני החטופים (ארכיון), צילום: דובר צהל, אורי הרצל צחיק, באדיבות ארכיון צהל במשרד הביטחון

מבצע אנטבה היה מהמפוארים שידע צה"ל. לא אשכח את המתח הנורא בביתנו ערב המבצע, את השמחה המהולה בכאב ואבל בנפול מפקד סיירת מטכ"ל יוני נתניהו ז"ל.

היתה זו תשובתו הניצחת של העם היהודי לזוועות השואה. מימוש ההבטחה ש"לעולם לא עוד".

כוחנו הצבאי תלוי בעוצמתנו הכלכלית. ב־1984 התמנה לתפקיד ראש הממשלה. המשק הישראלי, שנאנק תחת העול הכלכלי שנוצר ממלחמת יום הכיפורים ועד מלחמת לבנון הראשונה, קרס.

עדיין לא היתה לנו תעשיית הייטק חזקה. האינפלציה הגיעה לרמה של 450% בשנה. היה זה המשבר הכלכלי החמור בתולדותינו.

בקור רוח ובנחישות, ובעזרת סיוע אמריקני, הוביל פרס עם הממשלה תוכנית לייצוב המשק. בתוך שנה ירדה האינפלציה ל־20%. נדרשו 20 שנים נוספות להגיע ל־0% אינפלציה.

היה זה רגע הארה - בהיעדר אוצרות טבע, עוצמתנו הכלכלית תישען על ההון האנושי.

פרס האמין בכל ליבו בתעוזת האדם, ביצירתיות ובחוצפה הישראלית. הוא היה מעודכן בחידושים בתחומי המדע והטכנולוגיה. אהב לפגוש יזמים ומדענים, לחבר וליצור הזדמנויות. הוא הבין שבכוחה של החדשנות ליצור עולם טוב יותר, והיה ממניחי היסודות לאומת החדשנות הישראלית.

כל חייו פעל ברוח מגילת העצמאות וחזון הנביאים. שמעון פרס ז"ל (ארכיון), צילום: דודי ועקנין

עוצמה ביטחונית וכלכלית שוב אפשרו לו לשרת עניין גדול - להשיג שלום כולל במזרח התיכון, שיביא להשלמת המפעל הציוני. שליחות להביא לסיום עידן הקטל, וכניסה לעידן חדש שבו מדינות משתפות פעולה נוכח סכנות גלובליות. עידן שבו מדינה יכולה לשגשג לא על חשבון רעותה.

המזרח התיכון החדש שאותו חזה קורם עור וגידים, גם אם לאט ובצעדים מהוססים. מזרח תיכון של שותפות אמיצה בתחומי החדשנות, הכלכלה, המדע והטכנולוגיה, שמיטיבה עם כל העמים הנוטלים בה חלק.

זכות שווה להיות שונה

רבים שואלים מה היה אומר וכיצד היה פועל לו היה עימנו כאן היום. כל חייו פעל ברוח מגילת העצמאות וחזון הנביאים. כבן־גוריון, הוא האמין בחשיבותה ובנחיצותה של מערכת משפט עצמאית ואיתנה, ובצורך לרסן את כוח השלטון באמצעות מערכת איזונים ובלמים, בהפרדת רשויות. "לכל אדם זכות להיות שווה, וזכות שווה להיות שונה", אמר.

שמעון פרס, צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

פרס היה אופטימיסט מתוך בחירה, חף מציניות, מאמין באדם, ולעולם לא אומר נואש. "אופטימיסט ופסימיסט מתים באופן דומה, אך חיים אחרת", נהג לומר.

לו נשאל על 100 השנים שחלפו, היה מגיב בתנועת הביטול שכה אופיינית לו. מבקש שנניח לעבר ונביט אל פני העתיד. נדמיין במקום לזכור. לא להפסיק לחלום, ותמיד בגדול. ולהגשים את שדרוש לנו ב־100 השנים הבאות.

מרכז פרס לשלום ולחדשנות, שאותו ייסד ב־1996, מממש את מורשת העתיד שלו. מוביל אינספור יוזמות לחיים משותפים במגוון פעילויות בתחומי הספורט, הרפואה, היזמות והסביבה.

קיום משותף בתוכנו וחיי שלום עם שכנינו מתחילים ביכולת לראות את העולם בעיני האחר, לקבל ולהכיל, בערבות הדדית, ומתוך רצון ליצור מחר חדש שבו כל אדם ימצא את מקומו.

אבו מאזן, ג'ון קרי ושמעון פרס בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בירדן (ארכיון), צילום: דודי ועקנין // מזרח תיכון חדש

המרכז פועל ברוח הצוואה הרוחנית שהותיר לנו. מאות אלפי מבקרים מכל קצות הארץ ומרחבי העולם באים לבקר בו - ביניהם ראשי מדינות, ראשי חברות, תלמידים, סטודנטים, תיירים ומשפחות - כדי ללמוד על הפלא הזה שנקרא מדינת ישראל, על תרומתה לתיקון עולם, ועל ההשראה לחלום בגדול.

הכותב הוא יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...