"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחיר המחאות: סקר קובע - ההפגנות מגבירות חרדות פוסט־טראומטיות
לפי בדיקה של נט"ל, ימים אלו משפיעים לרעה על הסובלים מפוסט־טראומה • "כשהתחילו לזרוק דברים על המכונית הייתי שוב בחברון" • מנכ"לית העמותה: "אנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה סובלים באופן מוגבר מחרדות ודיכאון לאור המצב"
טראומה, אילוסטרציה . צילום: אילוסטרציה - GettyImages

מחיר המחאות: סקר קובע - ההפגנות מגבירות חרדות פוסט־טראומטיות

לפי בדיקה של נט"ל, ימים אלו משפיעים לרעה על הסובלים מפוסט־טראומה • "כשהתחילו לזרוק דברים על המכונית הייתי שוב בחברון" • מנכ"לית העמותה: "אנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה סובלים באופן מוגבר מחרדות ודיכאון לאור המצב"

אפרת פורשר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

המחאות בעד ונגד הרפורמה המשפטית משפיעות לרעה על אנשים הסובלים מ־PTSD - הפרעת דחק פוסט־טראומטית, או בשמה השגור: פוסט־טראומה. כך עולה מסקר שערכה עמותת נט"ל בקרב 1,223 גברים ונשים בגילי 17-88, במטרה לבחון את השלכות המחאה על ההסתגלות הנפשית של האזרחים.

"אלו שחוו טראומה מתמודדים בעת הזו אפילו יותר", צילום: אי.פי

מבין המשתתפים בסקר, 9% ציינו כי הם מאובחנים עם פוסט־טראומה, חלקם בעקבות שירות צבאי או מילואים.

יותר מ־18% מהמשתתפים בסקר דיווחו כי נחשפו במידה בינונית או גבוהה לאירוע אלים על רקע המחאה, ו־52% דיווחו כי היו עדים ברמה בינונית או גבוהה לאירועים אלימים. כמו כן, 42% מהם דיווחו כי חשו מאוימים במידה בינונית או גבוהה.

פוסט-טראומתיים: חשים מצוקה עוצמתית יותר

עוד עולה כי מי שסובלים מפוסט־טראומה ושנחשפו במידה גבוהה למחאות השונות חשים מצוקה גבוהה ועוצמתית יותר.

משתתפים עם פוסט־טראומה דיווחו כי מאז תחילת המחאות בארץ הם חשים פחות שייכות למדינה, תפקוד יומיומי נמוך יותר, רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה ועלייה בתדירות המחשבות והרגשות השליליים.

אפרת שפרוט מנכ"לית נט"ל, צילום: יורם אשהיים

לדברי אפרת שפרוט, מנכ"לית עמותת נט"ל, "מצאנו כי אנשים שמתמודדים עם פוסט־טראומה סובלים באופן מוגבר מחרדה ומדיכאון לאור המצב.

כמו כן, תחושת השייכות שלהם בתקופה הזאת למדינה הולכת ופוחתת. כולנו מתמודדים עם תקופה קשה, אבל האנשים שכבר חוו את הטראומה, שלחמו או שהיו באירועי פח"ע, מתמודדים בעת הזאת אפילו יותר".

"כשזרקו דברים על המכונית - זה היה טריגר"

ליאור שלפן (30), שאובחן עם פוסט־טראומה לאחר שירותו הצבאי בהנדסה קרבית, מספר כיצד באחד מהימים נקלע עם רכבו להפגנה שבמהלכה ניסו המשתתפים לחסום את הכביש.

"אנשים יצאו מהרכבים וצעקו. אני נשארתי בתוך האוטו, סגור וחסר אונים. כשזרקו דברים על המכוניות - זה היה טריגר".

נט"ל

"מבחינתי - הייתי שוב בחברון," המשיך. "נכנסתי למצב של הגנה עצמית. יצאתי החוצה, תפסתי ברזל מהרצפה והלכתי אליהם. ראיתי שחור. בתוך שנייה התעשתתי, זרקתי את הברזל, רצתי לאוטו וחזרתי הביתה. בכיתי כל הדרך, הרגשתי בושה עמוקה ממה שכמעט עשיתי".

גם אביב אברהם (42) סובל מפוסט־טראומה: "כל אירוע שבו חוסמים אותי מלעבור מחזיר אותי לשדה הקרב, ולתחושה שאני צריך לתפעל אירוע," סיפר. "התקופה הזו, והשיח בין אנשים, מאוד מערערים את היציבות הנפשית, מעלים את החרדות ומגבירים אצלי את הטראומה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...