פרידה ורקשטל, זקנת חברי הלח"י, הלכה לעולמה בגיל 102
ורקשטל נולדה וגדלה בוילנה ובגיל 12 הצטרפה לתנועת הנוער הרוויזיוניסטית "מסדה" • עד ימיה האחרונים ורקשטל הגדירה את ימיה בלח"י כתקופה המאושרת בחייה • "הרגשתי בכל רגע שאני תורמת לעמי, ושום דבר לא היה קשה בשבילי"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
פרידה ורקשטל, זקנת חברי ארגון המחתרת לוחמי חירות ישראל (לח"י), הלכה לעולמה בגיל 102.
ורקשטל נולדה וגדלה בווילנה ובגיל 12 הצטרפה לתנועת הנוער הרוויזיוניסטית "מסדה". אחרי פלישת גרמניה לברית המועצות הוריה נשלחו אל המוות בידי הנאצים, ואילו פרידה שרדה את גהנום המחנות וצעדות המוות ושוחררה על ידי הצבא האמריקאי ממחנה דכאו. בתום המלחמה היא החלה לסייע בהעלאת ילדים יהודים משארית הפליטה לארץ ישראל, ולמרות שהוצע לה להמשיך בחיים באוסטרליה ובמקסיקו, בחרה לקשור את חייה במפעל הציוני.
על אף המכשולים, עלה בידיה להסתנן לארץ כנוסעת סמויה. בסמוך לעלייתה, ועוד לפני שלמדה עברית, החליטה בהשראתו של ערי ז'בוטינסקי (בנו של זאב ז'בוטינסקי) להצטרף לארגון הלח"י, אשר לחם בשלטון הבריטי במטרה להקים בארץ מדינה יהודית. פרידה עברה קורס נשק והשתתפה בפעולות מבצעיות שונות, ביניהן פעולת ההחרמה בבנק "ברקליס", הפשיטה על מחנה הכלניות ברח' הירקון בתל אביב, וגם בהתקפה הנועזת על בתי המלאכה הבריטיים בחיפה בשנת 1946.
בפעולה הזאת, שבמהלכה נפלו 11 לוחמי המחתרת, פרידה נפצעה, נתפסה עם חברי לח"י נוספים ונידונה עם חבריה למאסר עולם. הפציעה, המאסר וגזר הדין הקשה לא שברו את רוחה. במאי 1948 היא ושלוש אסירות נוספות ברחו מבית המעצר בפתח תקווה ושבו לפעילות מחתרתית.
עם הקמת המדינה פרידה התגייסה לצה"ל, ושירתה יחד עם בחיר ליבה גבריאל, גם הוא לוחם לח"י, בגדוד 82 של חטיבה 8. הזוג נישא ב־1.10.1948, במה שנרשם בהיסטוריה כחתונה צבאית ראשונה בתולדות ישראל.
עד ימיה האחרונים ורקשטל הגדירה את ימיה בלח"י כתקופה המאושרת בחייה. "הייתי קשורה עם חברים שהיו לי כאחים", היא סיפרה בראיון ל"ישראל היום". "היתה לנו מטרה משותפת. בימים השחורים במחנות הנאצים חרה לי תמיד שמכריחים אותי לעבוד עבור אויבי עמי. אבל כאן הרגשתי בכל רגע שאני תורמת לעמי, ושום דבר לא היה קשה בשבילי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו