"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מאות אקדמאים בכירים קוראים: "לשמור את המוסדות האקדמיים מחוץ למחלוקות הפוליטיות"

חברי הסגל הבכיר, בעלי הקביעות מכלל האוניברסיטאות בישראל, חתמו על קול קורא בניסיון שלא לערב את האוניברסיטאות במחלוקת הפוליטית • בשעה זו אקדמאים נוספים מצטרפים לקריאה המשותפת • חברי הסגל שאינם בקביעות לא התבקשו לחתום כדי שעתידם לא ייפגע • פרופ' מוטי שגב מהטכניון, חתן פרס ישראל: "לאוניברסיטאות כרגע אסור להתערב בפוליטיקה"

,עודכן
0השמעה
האוניברסיטה העברית. צילום: דודי ועקנין

מאות אקדמאים בכירים, חברי סגל בעלי קביעות מהאוניברסיטאות המובילות בישראל מעבירים ביממה האחרונה קול קורא שעליוכבר חתמו רביםלהשארת הפוליטיקה מחוץ לאוניברסיטאות.

"בלי דמוקרטיה אין לנו מה להפסיד"// מחאת הסטודנטים והסטודנטיות בת"א

"בתקופה האחרונה הציבור בישראל שרוי במחלוקת פוליטית עזה אודות תפקידה של מערכת המשפט במדינת ישראל", נכתב בקריאה. "כל צד משוכנע שהצדק עמו ופעולות הצד השני מסבות נזק רב למדינה.לשמחתנו, הקהילה האקדמית הישראלית מורכבת מפסיפס רחב של אנשים בעלי דעות שונות ומגוונות. בהתאם לכך, גם הדעות בנושא מערכת המשפט מגוונות מאוד".

המכתב שנכתב בעקבות מקרים שבהםהנהלות האוניברסיטאות נקטו עמדה בשם המוסדות האקדמיים במחלוקת הפוליטית,יישלח בסוף חודש יולי. בקריאה צוין עוד כי, "ההתנהלות הנוכחית של הנהלת האוניברסיטאות פוגעת באקדמיה בישראל, בלי קשר לעמדות שלנו לגבי המתרחש בזירה הפוליטית בארץ".

חברי הסגל ללא קביעות לא יחתמו

נכון לעכשיו חברי סגל ללא קביעות הוחרגו מהמכתב מהחשש שייפגעו בעתיד בעקבות הצהרה כזו או אחרת. "אנחנו נמנעים מלצרף לרשימת החותמים חברי סגל ללא קביעות. באקלים הנוכחי, קריאה ביקורתית בנושא זה של חברי סגל ללא קביעות כנגד ההנהלה של המוסד שלהם, עלולה לפגוע בעתידם. אנו סבורים שאין זה הוגן לשים חברי סגל אלו בדילמה מוסרית".

מחאת הסטודנטים בחיפה,צילום: מחאת הסטודנטים
מחאת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב (ארכיון),צילום: מחאת הסטודנטים
מחאת הסטודנטים בירושלים,צילום: אורן בן חקון

עוד נכתב בקריאה שבאה, באיחור מה, כתגובת נגד לקריאות קודמות של אקדמאים בכירים שפרסמו את התנגדותם לחקיקה, כי "הצגת הקהילה האקדמית כאילו היא נמצאת בצד אחד של המחלוקת חוטאת לאמת ומסבה נזק רב לקהילה.

"פעולה זאת מעבירה מסר לפיו מי שאינו מיישר קו עם עמדת ההנהלה אינו רצוי בקהילה האקדמית. מסר זה בולט גם כלפי חוץ ומרפה את ידיהן של קבוצות שנמצאות בתת ייצוג באקדמיה שעמדותיהן אינן חופפות עם עמדת ההנהלה, ובכך מרחיק אותן מהאקדמיה עוד יותר. בנוסף, השימוש הפוליטי של הנהלות האוניברסיטאות במעמדן פוגע באמון של הקהל הרחב באקדמיה ובאמירות המדעיות היוצאות ממנה".

להתערב רק בשני מקרים

פרופ' מוטי שגב, חתן פרס ישראל וחבר סגל בכיר בטכניון: "לדעתי אוניברסיטאות צריכות לקחת חלק פעיל במחאות כלשהן אך ורק בשני מקרים. האחד - ניסיון ישיר לפגיעה באקדמיה (למשל פיקוח פוליטי על תכנים). השני- החלטות שדגל שחור מתנוסס מעליהן - למשל ביטול הבחירות או שלילת זכות בחירה מקבוצה כלשהי של אזרחים. המצב במדינה כרגע עדיין אינו כזה. לאוניברסיטאות כרגע אסור להתערב בפוליטיקה".

פרופ' ברוך מאירסון מהאוניברסיטה העברית: "כמי שגדל בברית המועצות, אני מודאג מאוד מהפוליטיזציה של האקדמיה. היא עלולה לגרום נזק רב לאקדמיה וכתוצאה גם למדינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר