"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השמיצה, שיקרה ותשלם: מתנגדת החיסונים תשלם לשרון אלרעי-פרייס פיצויים

בימי חיסוני הקורונה, יוספה ברק טמיר פרסמה 12 פוסטים נגד ראש שירותי בריאות הציבור • בהם היא השמיצה אותה ואת בני משפחתה במטרה מכוונת לפגוע בה עקב תפקידה הציבורי • בית המשפט: "אין מדובר בביקורת עניינית, אלא בהפצת עובדות כזב בנוגע לחיסון ילדיה, הפצת ספקולציות וקונספירציות" • כעת היא תיאלץ לשלם סכום פיצוי גבוה בנוסף למחיקת כל הפוסטים

,עודכן
0השמעה
מימין: יוספה ברק-טמיר וד"ר שרון אלרעי-פרייס. צילום: יהושע יוסף ויוסי זליגר

שופטת בית משפט השלום בבת-ים, רונית אופיר, קבעה כי יוספה ברק טמיר פרסמה פרסומיים שקריים אודות ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ועל בני משפחתה, במטרה לפגוע בשמה הטוב ולערער את אמון הציבור בפועלה.

ד"ר שרון אלרעי פרייס מתייחסת לפרשת הסלמונלה בשטראוס// צילום: משרד הבריאות

בית המשפט פסק כי טמיר תפצה את ד"ר אלרעי-פרייס בסכום של כ-145,000 שקלים וכן תשלם את הוצאות התביעה. כמו כן הוציא ביהמ"ש צו קבוע האוסר על הנאשמת לפרסם פרסומים כוזבים בעלי אופי דומה ומורה לה להסיר את הפרסומים בגינם נתבעה.

פרסמה את שמות ילדיה הקטינים

התביעה עסקה בשורת פרסומים (כ-12 במספר) אותם פרסמה הנאשמת בחשבונותיה ברשתות החברתיות אודות אלרעי-פרייס, בין דצמבר 2021 לינואר 2022, פרסומים אלו היו חלק ממסכת פרסומים ענפה אותה פרסמה הנתבעת ביחס לראש שירותי בריאות הציבור ולמשפחתה במטרה מכוונת לפגוע בה עקב תפקידה הציבורי.

בין היתר פרסמה הנאשמת כי ילדיה של אלרעי-פרייס אינם מחוסנים, זאת תוך ציון פרטים אישיים של הקטינים ושימוש בכינויים שמטרתם ביזוי בני המשפחה.

"הפצצת" המרחב הווירטואלי

בית המשפט קיבל את טענות הפרקליטות וקבע כי רצף הפרסומים נועד לפגוע בראש שירותי בריאות הציבור, ביושרתה ובמקצועיותה, וקבע כי הנתבעת עשתה שימוש בטקטיקה של "הפצצת" המרחב הווירטואלי בפרסומים חוזרים ונשנים אודות התובעת, שנפרסו על פני חודשים. "נשקה היה המקלדת, לשונה המושחזת ודמיונה הפורה, אשר לא דקדק בעובדות ולא טרח לבחון אותן לאשורן בטרם הפרסום". כמו כן לקח ביהמ"ש בחשבון את הפצת שמו של בנה הקטין של ראש שירותי בריאות הציבור ברבים תוך פגיעה בפרטיותו.

מסדרון בבית החולים שערי צדק בתקופת הקורונה,צילום: אורן בן חקון

השופטת אופיר קבעה כי לנתבעת לא עומדת הגנת תום לב, שכן "אין מדובר בביקורת עניינית, אלא בפרסומים המופנים כמעט כולם כלפי התובעת באופן אישי, תוך הפצת עובדות כזב בנוגע לחיסון ילדיה, הפצת ספקולציות וקונספירציות בנוגע למעורבותה לכאורה של התובעת בניגוד עניינים שאין להם כל עיגון עובדתי והנתבעת לא טרחה לבחון באם עיגון עובדתי זה קיים".

ביחס לתפקידה של ד"ר אלרעי-פרייס, ציינה השופטת אופיר כי "בנסיבות ענייננו, עובדת היותה של התובעת דמות ציבורית יש בה לטעמי כדי להחמיר עם הנתבעת. פרסומי הכזב אודות התובעת המכהנת בתפקיד ציבורי נעשו מתוך כוונה ברורה לפגוע בתפקידה ובתפקודה למען הציבור" והוסיפה, "בכל חברה אנושית חפצת חיים קיים אינטרס ציבורי, כי אנשים הבוחרים לכהן במשרה ציבורית ולשאת בעול הציבורי, לא יהיו חשופים לפרסומי כזב המופצים לכל עבר וללא שליטה, בבחינת נשק לא קונבנציונאלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר