החשש: מעשי הרצח יתפשטו לכלל החברה הישראלית

בצל 102 מקרי רצח ומוות מתחילת השנה האזרחית, במשטרה סבורים שהחברה הערבית קרסה לתוך עצמה וגל האלימות עלול להתפשט לכל החברה בישראל.

על פי המודיעין המשטרתי, חל כרסום באמון הציבור הערבי במשילות ובמוסדות השלטון. "המציאות טרגית לחברה בישראל בכלל ולחברה הערבית בפרט, וכמפכ"ל המשטרה אני חרד מכך, אבל החרדה לא משתקת אותנו", חזר ואמר לאחרונה בכמה הזדמנויות מפכ"ל המשטרה, רב־ניצב קובי שבתאי.

באשר לסוגיית מוערבותו של השב"כ בפשיעה הערבית, ל"ישראל היום" נודע כי עמדת המשטרה היא שכל גוף ביטחוני צריך לעסוק בתחומו, אך בכירים בארגון אינם פוסלים קבלה באופן מיידי של טכנולוגיות מהשב"כ והפעלתן על פי החוק תוך פיקוח ובקרה עד שהטכנולוגיות שהיו בשימוש הארגון יחזרו אליו.

"הפכו אותנו לעיוורים ולחירשים", אומר בכיר במשטרה ומזהיר שיש כבר מצב חירום. "לו היו בידינו הטכנולוגיות הרצויות, היינו מסכלים יותר מעשי רצח". בכיר במשטרה מסר כי הטכנולוגיות שנלקחו מהמשטרה בעקבות פרשת פגסוס הוחזרו אליה, אך התנאי להפיכתן לכלי מבצעי הוא שהתקלות שהתגלו במהלך הפעלתן יתוקנו. "זה ייקח חודשים", ציין הקצין.

במשטרה חוששים מהתפשטות מעשי הרצח לכלל החברה וטוענים שהמקור לכך הוא הנשק הרב שנמצא בחברה הערבית. "מאז הקורונה החברה בכלל הפכה לאלימה", אמר קצין משטרה בכיר, "יש בהחלט עלייה ברף האלימות וסכנת התפשטות".

מחסור בכוח אדם

בכירים במשטרה מודים כי המשטרה נחלשה בעקבות בעיה חמורה של כוח אדם. כיום חסרים כ־700 סיירים מתוך 3,500, שאמורים לשמש כוח תגובה ראשוני, ויש פחות 2,500 שוטרים מהתקינה הקיימת. לכמה תחנות משטרה אין כוח תגובה.

בתוך כך, מתברר כי ממשלת בנט הצליחה להוריד את מספר הנרצחים בחברה הערבית ב־16% על פי מתווה שהניח צוות מנכ"לים בפני רה"מ בנימין נתניהו. בשנת 2019 נרשמו 91 קורבנות בחברה הערבית, וכדי להילחם בתופעה בצורה רחבה מונה, בהנחיית רה"מ דאז נתניהו, צוות מנכ"לים של משרדי הממשלה. בראש הצוות עמד רונן פרץ, ששימש מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

הצוות ביצע ניתוח כוללני של הגורמים לפשיעה בחברה הערבית ומצא שמדיניות התעסוקה, שהצליחה מאוד ביחס לתעסוקת נשים ערביות, הזניחה את הגברים הצעירים הערבים, המהווים את החלק העיקרי מהעבריינים הערבים.

כמו כן, נמצא שהמדינה לא מפעילה ביעילות את מגוון כלי האכיפה שלה מול גורמי הפשיעה, וכי היות שהמניע העיקרי לפשיעה הוא כלכלי, הפכו הרשויות המקומיות הערביות יעד נחשק להשתלטות של ארגוני פשיעה על מקורות תקציביים שזורמים דרכן בדרכים לגיטימיות בספק.

המסקנות שהונחו על שולחנו של נתניהו הבהירו שהגורם המרכזי לפשיעה החמורה במגזר קשור לתפוצת הנשק הרחבה ולהיעדר הרתעה מהשימוש בו. נוסף על כך, נקבע שתופעת הירי במגזר מועצמת בצל קיומו של שוק אפור הנחשב לתחום עיקרי של גורמי הפשע ביישובים הערביים. שנה לאחר מכן הגיש הצוות את המלצותיו וקבע שהובלת המאמץ על ידי משרד ראש הממשלה היא הכרח להצלחתו.

"בתור מנכ״ל המשרד לביטחון הפנים, הדו"ח הזה שימש אותנו מאוד ביכולת לבנות באמצעותו את התוכנית אופרטיבית למאבק באלימות", אמר אתמול תומר לוטן, שכיהן כמנכ"ל בתקופת הממשלה הקודמת.

"שאלת 'המה' פתורה. לא צריך לשלוף שפן. מדובר בפעולות התקפיות, עבודה מתואמת, מבצע 'מסלול בטוח', פעולות מניעה, חקיקה ועוד. כלומר, יש סדרה של כמה עשרות פעולות שצריכות להתנהל בו בזמן, חלקן משטרתיות, ממשלתיות חקיקתיות ומניעתיות, כדי שייווצר תהליך גדול שישפיע על השטח.

"גם לנו היו טרגדיות"

"שאלת 'האיך עושים זאת' עוברת דרך שיתוף פעולה, וגיבוי ממשלתי ופוליטי בניהול ראש הממשלה. כשבנט אמר 'אני באירוע', כולם נכנסו מתחת לאלונקה. יואב סגלוביץ (יש עתיד) היה פרויקטור מטעם הממשלה, לא מטעם המשרד לביטחון הפנים, ולכן בסוף הצלחנו לחולל מכונה משומנת ממשלתית, שעבדה ביחד באופן מקצועי מתואם, מסונכרן ומפוקח עם גיבוי פוליטי. זה הסוד.

"ברגע שזה נעלם מנתניהו, ברגע שמשרדי הממשלה לא עובדים היטב זה עם זה, המכונה המצוינת הזו מתחילה להתפרק. תוסיף לזה דבר נוסף. אם לא מכסחים אלימות ופשיעה בהתחלה, השבבים מתחילים לעוף. זה לא שחזרנו אחורה, הכל פשוט קרס".

בהתייחס לעובדה שגם בתקופת הממשלה הקודמת היו מעשי רצח רבים בחברה הערבית,  אומר המנכ"ל לשעבר: "גם לנו היו אירועים קשים. זה ברור שיש טרגדיות באירוע הזה. זה לא ברז שאתה סוגר והכל נגמר. אבל בנינו שיטה חזקה כדי שהסכסוכים לא יתפתחו למצב בלתי נשלט".