"התחושות הן קשות מאוד. לקהילה פה, לצפת. לנו בתור המשפחה, אשתי והילדים. כולם עוטפים אותנו באהבה. אורי יצחק - עלם חמודות שתמיד היה שם בשביל כולם. תמיד אומרים את המשפט אלוהים לוקח את הטובים ביותר, אבל זה באמת. הוא יודע הכול, הוא עשה הכול, היה בשביל כולם. דרך הארץ שלו, הכבוד, אהבת הזולת וערך הארץ".
כך, בכאב רב, ספד שי, אביו של אורי יצחק אילוז (19.5, צפת), את בנו שנהרג אתמול (שבת), בפיגוע בגבול מצרים, יחד עם סמל ליה בן נון (19, ראשון לציון) וסמל ראשון אוהד דהן (20, אופקים).
שי סיפר על הפעם האחרונה בה דיבר עם בנו. "השיחה אחרונה שלנו הייתה ביום שישי בחמש בערב. שלחתי לו הודעה - אמר לי 'אל תפריע לי', תשלחו הודעה ואם יכול אענה. שלחתי לו הודעה, אמרתי לו: 'לא דיברנו הרבה השבוע, ולא עברה דקה, והוא התקשר דיברנו על השבוע שעבר. היה קשוח, הרבה עבודה, כרגיל. הוא שאל מה איתי, מה עם כולם, דיבר עם כל אחד כל יום".
היה בדרך לקורס קצינים
האב הכואב המשיך לספר על תכניות ההמשך של בנו אורי ז"ל בצבא, שנגדעו מוקדם מדי. "אמרתי לו שאני שמח שאתמול סיפר לאמא שהחליט סוף סוף מה שדרשו ממנו - שיצא לקורס קצינים. אמרתי לו אני גאה - אמר לי אבא אני יוצא מהיחידה לשנות פה דברים - אני אהיה קצין בצה"ל ושאלתי אותו שאלה: 'שבת הבאה אתה בא נכון? אתה לא ממשיך 16/5'. אמר לי 'לא אבא, החיילים שלי יצאו ואני צריך להישאר. אני חייב להיות כאן'".
"זה אורי", סיפר שי, "שלוקח חופש לאזכרה של סבא שעליו הוא קרוי, ואחר כך חוזר לצבא וכשהיה יום הולדת לדודה אמרתי לו תבוא תיקח עוד חופש. הוא אמר אבא אני צריך להיות למען החיילים. הוא נתן שנת מכינה מחייו כהכנה לצה״ל. היה פעיל במרכז מעשה ונגע בכל אדם. אורי יצחק הוא מודל השראה לכולם מעולם לא עשה רע לאף אחד היה אהוב על כולם, נצר למשפחה גדולה. משפחת קהילה, משפחת עשייה, משפחת נתינה. כל מי שיושב פה לידכם כולם אנשי עשייה ונתינה מהגדול ועד הקטן וגם אני עושה מה שאני יכול לקהילה ולשכונה, אבל אורי הוא העיקר".
האב שיתף עוד מניסיונו האישי בצבא. "אני 32 שנה בצבא. עד לפני שנה שירתי במקומות הכי קשים בצה"ל. אני יודע מה זה גבול. אין גבול קל. אתה לא ישן בלילה בתור אבא, אין גבול קל, והנה ההוכחה שהגיעה, כי זה לא משנה מאיפה זה קורה. אם זה מהארץ, מפיגועים בירושלים, או מהגבול הזה שגבה שלושה פרחים. עוול כבד שלא ידוע איך אפשר להמשיך הלאה".
עד כמה חשוב לך להבין מה קרה שם?
"אכבד את הבן שלי. זה היום הקשה בחיי. אכבד את בני בשבעה, מגיע לו כל הכבוד בעולם. אני סומך על צה"ל. גדלתי במערכת הזאת וניזונתי ממנה שנים רבות. אני לא מתעסק כרגע עם השאלות. סמוך ובטוח שגם מפקדיי שהם בכירים בצה"ל וגם חיילי שהפכו למפקדים והיו פה אתמול ונשארו כאן גם עכשיו ידעו לתת את התשובות המדויקות, אבל אני לא מתכוון לענות על שום שאלה".